החלק הכי מסוכן בשבילי בלעמוד בפקקים של איילון באמצע שבוע הוא נדידת המחשבות.
כשהמחשבות נודדות לתזה שלי ולמאמר שקראתי לפני שיצאתי לדרך או כשאני חושבת על איך בא לי לקפוץ לאיקאה לקנות שידת מדפים חדשה למטבח - זה עוד בסדר.
אבל לפעמים, כמו היום, כשהשאפל מתחיל לנגן את Fade into you שההוא שלח לי פעם, המחשבות נודדות לכל הפעמים ששברו לי את הלב בעבר, אבל לא מספיק כדי לרסק אותו לרסיסים.
ולפעמים כל מה שבא לי לבקש ממך זה שתרסק את הלב שלי לחתיכות הכי קטנות שיש, כל כך קטנות שכבר לא יהיה אפשר לבנות ולשקם אותו.
תרסק אותו כל כך שאף אחד לא יוכל לבוא ולשבור לי אותו מחדש. טוב? בבקשה.
שאף דמעה לא תרד עוד בגלל איזה תקווה שנשארה חבויה, מסתתרת.
את כל החתיכות הקטנות תעביר אל מכתש ועלי ותטחן טוב טוב לאבקה דקיקה שאפילו האדם הסבלני ביותר יתייאש מלראות את האבקה ויגיד - ״אלוהים אדירים, אין סיכוי שאני אצליח לבנות אותו מחדש״.
שהפסיכולוגית שלי תגיד לי ״טוב, תשמעי. זה באמת מקרה אבוד. אין מה לעשות עם זה״
ואני אשאל אותה - ״את בטוחה? אין סיכוי?״
ואני אלך לחוות דעת שנייה, רק כדי לוודא.
לאיזה קרדיולוג מומחה עם שם עולמי שהציל מאות אם לא אלפי לבבות, וכל הקיר שלו מלא במכתבי תודה,
ואני אשאל אותו,
״תגיד, דוקטור, יש סיכוי?״
והוא יוציא סטטוסקופ ויצמיד אותו לחזה שלי ויאזין ויהיו כמה דקות של שקט
ובסוף הוא יענה לי - ״לא, אל תדאגי. אין סיכוי״
ואני אצא מהמשרד שלו מאושרת וקלילה, בטוחה ב100% שזהו זה, זה סופי - אף אחד לא יוכל עוד לשבור לי את הלב.
ביום שבו תרסק לי את הלב לאלפי חתיכות קטנות, אני רק אבקש ממך עוד בקשה אחת קטנה - לשים את כל החתיכות האלה בקופסה אטומה ושתנעל אותה עם מפתח.
אחרי זה נלך ביחד לים ונזרוק ביחד את המפתח, כדי שלאף אחד לא תהיה גישה.
שלמרות שגם הפסיכולוגית וגם הקרדיולוג אמרו שאין סיכוי, ליתר ביטחון - נשליך את המפתח לים הרחק הרחק מכאן.
את הקופסה אני אשים על מדף הספרים - ליד הרומנים הקיטשיים שלפעמים אני אוהבת לקרוא - סתם כתזכורת לעצמי שיש חלום ויש מציאות והמציאות בועטת בתחת.
ביום שבו תרסק לי את הלב לאלפי חתיכות קטנות שכבר לא יהיה אפשר לאחות, זה יהיה מעשה האהבה הכי גדול שמישהו יעשה עבורי.
זה יהיה הרגע בו אני אדע סופית שאתה באמת שומר עליי ושבאמת אכפת לך ממני.
כי רק ככה אף אחד לא יוכל לפגוע בי יותר.
(זו הגרסה הקיטשית והמתוקה למכתב השנאה לעצמי שיושב לי בטיוטות וכנראה לא יראה אור לעולם)
