איכשהוא יוצאת פה כל הבאסה שלי על החיים וזה לא כל מי שאני אבל זה מה שיוצא אז זה מה יש.
בכלל רציתי לכתוב על הסשן המתוקי (אני יודעת שיש לי שמות תואר מוזרים בכל מה שקשור לבדס"מ אבל שוב, זה מה יש) שהיה לי אתמול.
וכבר היה לי בראש מה אני רוצה לכתוב..... אבל נו. בסדר. חייבת לשחרר רגע את המחשבות ואולי מחר יהיה לי זמן לשבת לכתוב.
בנתיים - פולניה מתלוננת:
אני פשוט תשושה. תשושה מזה שישנתי 4 שעות בלילה וקמתי לעבודה גמורה מעייפות. ממש גירדתי את עצמי מהמיטה.
וכאילו פאק אני יודעת, 4 שעות זה סביר וכו', אבל אני כבר שבועיים או שלושה באיזה טירוף של לרוץ ממקום-למקום-למקום ואין לי דקה לנשום.
אז מהמיטה לעבודה, מהעבודה לקניות, ומהקניות למלא פאקינג אוויר בגלגלים שאני דוחה כבר מאתמול בצהריים כשנדלקה לי נורה (כן, אני יודעת, חוסר אחריות. לא צריך לעדכן אותי בזה).
ואז הביתה וישר להתחיל לבשל והנה השעה כבר 16:00 ועדיין לא אכלתי כלום היום.
ולא, אני לא מאלה ששוכחות לאכול. ההפך, לפעמים אני שוכחת שאני רוצה לשכוח לאכול.
ויש תיקונים להצעת מחקר לעשות, ויש עבודות להגשה, ויש אבחון על הראש שכאילו מה בכלל נסגר עם זה.
וחרדות שמשתקות.
ולא בא לי לחזור ללימודים בכלל.
והדירה שלי במצב הכי מחריד שהיא היתה בחודשים האחרונים.
וכאילו, זה שאני לא אומרת "כן!!!" לכל גבר שמציע לי באדומות לבוא לנקות לי את הבית - וואו. באמת בלי ציניות טפיחה על השכם.
כל כך עייפה וכל כך רוצה שמישהו ידאג לי.
(ולא, זו לא הזמנה לשלוח לי הודעות לנקות לי את הבית. לצערכם, ולצערי, זה לא יקרה).
בא לי לחזור לסיני ולמוח-פירה שהיה לי שם,
שלא היה מסוגל להחזיק אפילו מחשבה אחת ליותר משתי שניות.
שקט.
ובמקום זה יש לי עוגת שוקולד בתנור שיוצאת עוד 5 דקות בול
ועוד שעה וחצי אני יוצאת להופעה של כריסטינה אגילרה
ואני צריכה להכין גם בצק לחלות שאני אאפה בטח כשאחזור מההופעה,
ומחר קמה ב6 בבוקר, לעוד יום עמוס של לרוץ ממקום-למקום-למקום.
והאמת לא בא לי כלום.
כל מה שבא לי להתכדרר במיטה ושמישהו יעטוף אותי בשמיכה,
יתן לי נשיקה במצח ויגיד לי שיהיה בסדר.
בא לי שמישהו ילטף לי את הראש עד שאני ארגע
ואני אדע שבאמת הכל בסדר.
אבל אני אישה חזקה ועצמאית וזה מה יש.
צריך להתמודד.
בנימה אופטימית זו אגיד ש -
איזה כיף זה שיש לי את הזמן הזה בשבוע,
לשכוח לרגע מהמציאות המעייפת הזאת,
להיעלם לארבע שעות שמרגישות כמו ארבע דקות.
אז תודה על זה.
אה! וכמעט שכחתי - העלו לי את השכר דירה וזה תכלס מה ששבר לי את כל היום ואין לי כח להתמודד עם זה ועם בעל הדירה הפסיכופת שלי.
עדכון: מסתבר שכל מה שהייתי צריכה זה פשוט להתקלח ולאונן. עכשיו סבבה.
