לפני שנה. 4 ביולי 2023 בשעה 5:09
יש קן מחוץ לחלוני, עליו דוגרת במסירות אין קץ יונה עם זנב מספיק ארוך שחודר את התריס. אני לא מעיזה לסגור אותו עד הסוף, רוצה להיות שותפה רחוקה בפלא הבריאה, לא להפריע, רק לצפות. מרגישה גאה שהיא בחרה דווקא את אדן חלוני, אולי הרגישה בטוחה להפקיד את חיי שאריה דווקא במקום הזה.
היונה עושה קולות, הם יוצאים ממנה בקצב שנשמע כמו קוד, היא בטח מאותת לבן זוגה שהיא רעבה. מעניין אם בזמן דגירה יש חשקים מיוחדים, אולי זחל מיוחד.
כל יום אני מביטה בקן ורואה רק אותה, יושבת ומכסה את הביצים.
התריס לא מוגף עד הסוף כבר תקופה, קרני השמש נכנסות ונגמרות לי בפנים. זה טוב, אני אומרת לעצמי וחוזרת לנמנם.