מקום תחת השמש

הספה שאני רובצת עליה לא ממש נוחה, הוא שינה את מיקום הרהיטים והפך את הבית לאולם קולנוע שמשקיף על הסרט היפה בעולם - המרפסת שלנו.

הוא עובד במרפסת, בודק את האדמה שהיא מספיק לחה, מנקה עלים סוררים ומשקה, הרגע הזה ככ שליו.

מביטה בו, בתנועות שלו, כמה הוא אוהב ליצור, לגדל.

קודם, בטלפון עם אמא שלי אמרתי לה שאני, בדיוק כמוה, אוהבת שהכל בא מוכן, שהצמח כבר מספיק בוגר שיכול להשתלב בבית, לעומת זאת, הוא אוהב להנביט, להיות שותף ליצירה, לטפח ולגדל.

אני אוחזת בנייד ומתחילה לצלם, הוא עומד מכופף מעט לעבר הצמחים, כמו מבקש להיות קרוב אליהם, לראות שהכל נכון שם בעולמם השקט, ללמוד את הלך הרוח. אני מצלמת ועולה בי תחושה של קנאה, כמה הייתי רוצה לגור בבית הזה, אני חושבת ומיד נזכרת שזאת המציאות שלי.