יכולת קבלת הזין שלי התפתחה בחודשים האחרונים אולם ישנו מקום תמידי לשיפור.
אין לי כבר הרגשה בכוס וטעם הזרע לא מורגש, ככה זה כשהוא גומר לי בפה בפעם השישית תוך כמה שעות. למרות הפחד המצמית שלי מזיוני תחת אני חושבת לעצמי שאולי כבר עדיף לשחרר שם כי אין לנו כוחות כבר, לי ולכוס ולפה, אנחנו גוף אחד שמשרת אדם אחד, תובעני מאוד ועלינו גם להמשיך לחיות בעולם כרגיל ואין ביכולתנו להיות שימושיות תמיד.
אז אני משמיעה קולות של - אוף שוב די אני שבורה - וממש במקביל בוערת בי אש שבולעת לו את הזין.
אין ספק שנולדתי כדי להוציא ממנו את הקולות הקטנים האלה שיוצאים ממנו כשאני מוצצת מעולה ואני, עושה הכל כדי שהקולות האלה יצאו תמיד וגם הזרע, ישירות לבטן שלי.
בבטן הזאת יש רחם, שאחרי 15 שעות של זיונים נמרצים היא מדממת לאות מחאה.
יש דיבור שהתחת אוטוטו הופך להיות כוס. הכוס הופך להיות דוב והולך לנום את שנת החורף שלו.
לפני שנה. 24 באוגוסט 2023 בשעה 8:05