סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקום תחת השמש

״חשקתי להזדחל אל תוך גרונך בשנתך הטרופה.
שהחוסר בי יעביר אותך על דעתך, בכל רגע שתהיי לבדך; תהום בסביבותיך.
שארגיש את מחשכייך העמוקים, שאדע שהשינוי החל ושאת האוויר החלפת בי״.

361

לפני שנה. 24 בספטמבר 2023 בשעה 12:10

Level up

ידעתי שזה יגיע, הוא אמר שזה יגיע, נתתי לזה לשטוף אותי, מטר כאפות לפנים שמיקדו אותי לתחושה החמקמקה שלעולם איני מצליחה לומר אותה בסיטואציה אחרת.

יובש של חודשים הגיע לסיומו, ״התגעגעת לכאפות של אבא?״ הוא שאל, עניתי שכן כמעט בלי קול.

אני מלקקת מצח ועיניים ומרגישה שזאת זכות ללקק את הפנים שלו, להרגיש את הטעם המלוח שמפיק הגוף שלו, אני מכורה אליו ואין גמילה שתעזור.

״בשנה הקרובה את הולכת להבין הרבה דברים״, אני יודעת שהוא צודק ושאין איתי שום דרך אחרת, הכל אני חייבת להבין על הבשר. ״תעזור לי, בבקשה״ אני מתחננת ומתנצלת על ההתנהגות שלי, מתנצלת עמוק, ומתחככת עליו, בידיעה שאין גמירות בשנה הקרובה.

אני מלקקת חור תחת מושלם בהתלהבות של מגלה אוצרות ומנסה להגיע לקיבה שלו, הקולות שהוא מוציא מגרים אותי מתוך הרחם, נולדתי לענג את האיש הזה. אני טועמת הכל, כל איבר בגוף, מלקקת, מוצצת, מלטפת, מגלה אותו מחדש, מתחננת שלא יעזוב אותי לעולם, כשאני מגיעה לכפות הרגליים, אני נשכבת לצידו ומלקקת כל אצבע ובין האצבעות כאילו מדובר בטילון מגנום, פתאום מבינה שאיבדתי תחושת זמן ומתעוררת, הטראנס שהייתי בו מתפוגג לתוך המציאות ואני מבינה שהוא נרדם לרגע, שנינו נכחנו והיינו בעולמות אחרים.

אני אהיה הכי טובה ואגרום לך הכי אושר שאפשר לגרום, אני חושבת ומאמינה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י