אחרי שהוא גומר בתוכי הוא מסכים לי לגעת ברוטב הזרעונים שלו שנוטף ממני באיטיות, אני מבקשת להחדיר את הנוזל לכל חלל הכוס, לתוך העור ועושה זאת באיטיות ויסודיות. בהתחלה.
ככה כמעט כל יום, יום יום, תקופה, אם הוא גמר לי בכוס מותר לי לגעת ולהחדיר את הנוזל לעור הכוס.
הוא מחזיק לי את הפיטמה בזמן הזה, או את שתיהן, בצורה ייחודית שמעולם לא הצלחתי לחקות ואחכ מלטף עד שלא יכולה להחזיק עוד את התחושה.
יכולתי להסתדר עם כל זה, כי זה נעים וזרע עושה פלאים לעור (על פי יודעי דבר) אבל כשהוא מתחיל להגיד לי דברים, הנוזל שלו מתערבב בנוזל שלי שמתחיל לצאת ממני בכמויות. למשל כשהוא מזכיר איך הוא דפק לי מכות וחזרתי כמו עלובה, אני מתחילה להזיז את היד מהר יותר וכשהוא אומר לי שהוא יכול לעשות לי מה שהוא רוצה, הלב שלי מתחיל לדהור וכשהוא שואל אותי מה אני ואני אומרת ״נשלטת״, אני כבר ממש על קצות האצבעות על קצה הגבעה. ואז הוא אומר לי להפסיק. או שאני צועקת ״די, לא, אני עומדת לגמור״ ומיד מפסיקה.
