באחת מהשיחות הראשונות שלנו הוא ציין באריכות ששירותיות נמצאת גבוה בראש הדרישות שלו ממני. הוא נתן דוגמא: ״אם אני רעב בשתיים בלילה ומעיר אותך שתכיני לי לאכול, מה את עושה?״
אני, יש לי קטע כזה, לא אוהבת לשקר, בעיקר שאני יודעת שלשקר אין רגליים ומילים שנאמרו בשיחת הכרות עלולות להתממש, לכן, כמו שאני יודעת הכי טוב, התחלתי לגמגם, תראה, תשמע, זה תלוי ועוד מזה. הראש יצר סרטים שבהם אני ערה לילות שלמים, עומדת במטבח ומבשלת. ״הוא חי בסרט?״ חשבתי (אולי בקול רם).
עברה מאז מעל שנה, טרם קרה שביקש לאכול באמצע הלילה אבל אני יכולה למנות מספר מכובד של פעמים שהוא בישל לנו ארוחות, בכל שעות היממה.
לפני כמה זמן, הוא הדליק את הקומקום, כששמעתי שהקומקום סיים קמתי והכנתי לו קפה (לאחרונה הקפה שלי יוצא טעים ברוב המוחלט של הפעמים) אחרי כמה שעות כשישבנו ביחד הוא ציין ששם לב איך מיד קמתי והכנתי לו קפה למרות שלא ביקש. הוא אמר שזה שימח אותו מאוד. ״ברור״ אמרתי, ״למה אני פה?״.
