ביקשתי אתמול להירדם מוקדם, הימים אינטנסיביים והחשק המיני שלו גדול, גם עם 40 חום הוא ימצא את הצורה לדפוק אותי ולשפוך זרע לתוכי. אז ביקשתי והוא הסכים.
מה שלא מנע ממני רגע אחרי לנזול לו לזין, היה לי צורך לחכך אף ולחי על ביצים חמות עם הריח הזה שיש רק לו.
ביקשתי רק להתנחם בהם מעט ולחזור לשקע הכתף שלו, לשקוע לתוך שינה מתוקה.
כשחזרתי למעלה הוא התחיל במלאכת ההרדמה, מלטף לי את הפנים, הצוואר ובעצם את כל השטחים (הכבושים) שאליו מגיעה היד שלו. במקום לשיר או לזמזם שיר שירדים אותי הוא מחבר משפטים מטונפים שמעיפים לי את המוח. הוא מלטף ומדבר בצורה הזאת שגורמת לרחם שלי לרעוד, אני מנסה לשמור על ארשת ישנונית, אני באמת רוצה לישון מוקדם, השעון כבר מכוון לשעה מוקדמת מידי ואני רק רוצה לישון טוב כדי שאוכל לתפקד טוב למחרת, ״ככה יהיה לי קל יותר לשרת אותך״, שלפתי לפני את הקלף הנכון (:
אבל המגע שלו והמילים שלו והריח של הביצים שלו שמרוח לי על כל הפרצוף מקשים עליי להיות מי שאני, גוש שינה מתפנק שתכף נרדם והגחלת של הפנתרה חסרת המעצורים מתחילה לבעור. אני חושבת כיצד אוכל להנות מכל העולמות ובשיא טיפשותי אני מבקשת לגעת. הוא שואל (בצדק) כיצד יש לי כח לגעת בעצמי אם אין לי כח למצוץ לו? הרי ביקשתי ככ יפה להירדם מוקדם והוא נתן את אישורו בטוב ליבו (הטוב והמיטיב).
הבנתי שאני כבר עמוק בתוך המלכודת אז במקום להיאבק אמרתי שהוא צודק, הסתובבתי והלכתי לישון, תאוותי בידי וריח הביצים על פניי.
כשיצאתי לרוץ הוא עדיין ישן, הוא התעורר מיד כשחזרתי. רציתי לקפוץ עליו אבל במקום זאת הצעתי לו קפה. הוא הסכים. כשישבנו אחד מול השניה הוא אמר שריחם עליי ולכן לא הוריד אותי למצוץ מיד כשנכנסתי.
הוא מיהר ליומו וקם להתקלח, בדרך לשם, הוא עצר ליד הכורסה שלי, שלף את הזין ודחף לי אותו לפה, השאיר מספר רגעים, הוציא, נתן לי נשיקה על הפה ושאל אם אני צריכה משהו, עניתי שלא, מסוממת קלות מהמגע שלו. ״אני רוצה שתלמדי לבקש אם את צריכה כאב״, הוא אמר והמשיך למקלחת.
ליד הדלת, נישקתי אותו ולא הצלחתי לשחרר, ״אתה הדבר הכי סקסי שקיים ביקום״, אמרתי לו לפני שיצא. הוא נישק בפעם האחרונה ויצא.
כל היום אני על קוצים, מחכה, זקוקה, חושבת עליו כאילו הכרנו אתמול.
״אני חושבת עליך ומרגישה גלי רטיבות
בא לי ללקק אותך״,
״את מתחילה להפנים״,
״את מה?״,
״את כל מה שאת״,
״אני חרמנית פיצוצים״,
״מעולה״,
״בא לי אותך
כנראה הזין בפה לשנייה הוציא אותי מדעתי
נשארתי מורעבת״,
״השיחות הקרובות מרטיבות אותך הכי״,
״איזו מהן?״,
״אספר לך בלילה״.
עד שהוא יחזור אני משננת שהבקשות שלי והצרכים שלי מגיעים אחרי כל מה שהוא רוצה וצריך, משננת ומאמינה.
בנתיים, אני מחכה.