״הרבה זמן לא האכלת אותי״, אמרתי באגביות.
לא עבר זמן רב עד שהעמיד לי את הקציצות הטעימות שלו (ביונד!) ברוטב המדויק, עם הריח שחירפן אותי עוד לפני הביס הראשון.
הוא דאג לכמויות של ערק בצורת מוחיטו שהכין אותו מאפס. כשהגיש לי ביס טעימה ואחכ עוד אחד, הרגשתי כמו ילדה שמחכה לפיתה חומוס במסיבת יומולדת (או שזאת רק אני).
הוא האכיל והשקה והרגשתי הכי מוגנת ושלווה. ככל שהשעות נקפו והאלכוהול זרם לי בגוף הרגשתי את הצורך להתרפקות קלה במיטה, רק לרגע כזה, להירגע שנייה.
כשנשכב לידי חשבתי על תחילת הערב, שעוד רקדתי לעצמי במראה, חזייה, מכנסיים והרבה עבודת אגן, עדינה כזאת, לא משהו רציני. כשהוא נכנס בדלת קיוויתי לסחוף אותו לריקוד סוער, הוא זרם תחילה, אך במהרה נעמד והביט בי עם החיוך הממיס שלו. לא רציתי לגרות, רק להרגיש את עצמי והו איך שהרגשתי. זה גירה. אותו.
כשנשכבתי במיטה הוא נעמד מעליי, מלטף את כל הגוף ואז ביקש שאפנה לו מקום, נשכב לידי וליטף בידיו המנחמות. הידיים שלו מכשפות אותי, אין הסבר אחר. מעולם לא נגעו בי ככה. לא ליטפו בכוונה כה עמוקה.
הוא עצר לרגע.
״כשאתה עוזב לי את הגוף אתה יוצר בי קצר״, מחיתי על ההתנתקות, הוא המשיך ואני שקעתי לתוכו.
