למן השיחות הראשונות, הבהרתי שאני לא רואה שום דבר כמשחקי, כשם שהבהרתי לכל אחת ואחת מימיי. ישנם גברים המחפשים לזיין, אני מחפש לזיין נפש.
סדיזם, התעללות, כפייה, השפלות, מניעה וכן גם פחד: כל הנ"ל מהווים חלק משלם ומייצגים בתורם נקודות השקה בין צרכים ודרך להגיע אל תוצאה נכספת: מחיקת אישיות. למה למחוק? כי זהו רצוני. מי שמאמין שלא נדרשת לכך כמות השקעה, משאבים-נפשיים, רגישות, חמלה ומעל הכל, אהבה. לא מחק נפש מימיו, כמובן שזה יכול להסתיים במפח-נפש, לעתים גם דו-צדדי, אך בשביל הסיכוי-סיכון הזה, אנשים חולים קיימים ומכלים את ימיהם באינוס נפשי ורה-אורגניזציה של מוסר וערכים.
קיים הבדל גדול בין ריצוי אשר מגיע מהאדם שיושב או נמצא בדוגי מולך, לבין ריצוי שאתה אונס אותו לקרות וגם לכך יש חלק חשוב במסגרת הזוגית; לעולם לא תרצו את אותו דבר ובכך טמון כל היופי, אך כן נדרש בסיס יציב לעבוד איתו, להתפלש ולפלוש כרצונך.
כמובן, שכל הנ"ל לא מתקיים בואקום ונדרשת הכלה אמיתית של האישיות הקודמת, שהייתה נפלאה ברובה, אך לעולם אקח עוד ועוד.
בהתחלה, הרגשתי והבנתי שיש דברים בהם היו זיוני שכל ואהבתי את זה מאוד: הרי בסופו של יום, כל חמור פוגש את השוקת ולעתים, הם גם מקבלים אותה בראש. נשים, אמרו לי הרבה מאוד דברים רעים ונכונים במהלך חיי, אך אף לא אחת אמרה כי השליתי אותה.
זכרי ילדתי - אינך נולדת שפחה, הפכתי אותך לכזאת ובפעם הבאה שחלילה תשכחי זאת, או חלילה לא תקומי רכה כשאני גומר על שלולית הסתימות שאת, אגמור על קרחת נעימה, בוכיה ורכה.
גם כשאת ישנה את שפחה, מוזמנת לישון על זה.
באהבה, נ.