הטחינה כמעט מוכנה, נשאר לי רק לתקן עם עוד מעט מים, לכסות ולשגר למקרר.
הוא יצא מהבריכה לאחר טבילה קצרה וניגש למנגל.
הקצב במדבר שונה, אני במימד אחר.
הוא נכנס ונעמד מאחורי, ממשש את כל האיברים. המגע החזיר אותי לאדמה, רציתי כבר לסיים את כל המטלות ולהתפנות אליו, ביקשתי שיניח לי עד שאסיים, הוא המשיך עוד קצת ואז הפסיק. על גופי גופיית ספגטי ותחתונים, הוא משך לי את התחתונים למטה והשעין אותי על השיש, ״מאמי לא בבקשה, תן לי לסיים״, ביקשתי ממש יפה. הוא התנתק ממני ואיפשר לי להמשיך. אחזתי בתחתונים לכיוון מעלה, ״את נשארת ככה, כמו העלובה שאת״, הוא אמר, ״לא נוח לעבוד ככה״, התחננתי. ״שמעת מה אמרתי?, לא לגעת בתחתונים״. ניסיתי להתעלם מהסיטואציה, מהתחתונים המונחים על גופי ברישול לא נוח, מזה שהוא מביט בי וכולי חשופה לפניו, הרגשתי את זה בכל חלק בגופי. גם בחופשה אין לי חופשה ממי שאני.