לפני חודשיים. 25 באוגוסט 2024 בשעה 11:49
הצלחנו לגנוב 24 שעות של רודטריפ ארצישראלי. המדבר נגלה אליי בחלומות, לוחש לי מילים ומציף בי ריחות, רק שאבוא כבר.
עצרנו להתרעננות ואגירת מזון להמשך הדרך. המפגש עם היובש הצריך איזה רגע או שניים של התרגלות אבל העדר הלחות לווה בחגיגה פנימית לכל נקבובית בגופי.
צעדנו יחד מהחניון לעבר הסופר העצום שכאילו נתקע על מאדים. הצלחתי לראות את עצמי מבעד לחלונות המכוניות החונות וככל שהתקרבנו לסופר בבואתי התבהרה על דלתות הענק שנפתחו ונסגרו על פי חיישני תזוזה. ואז ראיתי את עצמי בבירור. ״איזו שווה אני״, נפלט לי ובחלקי שנייה שהבנתי מה אמרתי, מבוכה ירדה עליי. הסמקתי.
הבטתי בו, הוא חייך.
״אכן סחורה שווה״, הוא הביט בי בחזרה.