מקום תחת השמש

הוא מסיים את ההודעה במילים ״עד שתרקדי סביבי כמו הקוף שאת״.

לוקח לי רגע, אני קוראת שוב. זה חלק מהתכתבות יותר ארוכה ובוקר ארוך ארוך.

משהו שוטף אותי, מהכתפיים דרך הזרועות, עד למטה, עור ברווז בכל הגוף.

לא מתחברת לכינוי הזה בכלל אבל זה מצחיק אותי, אני קוף?

זה מזכיר לי איך הוא דפק אותי אז, כשהכריז שזה הכינוי החדש שלי.

אני זקוקה לכח שהוא מפעיל לי על הגוף, בזה הרגע. אבל הוא שם ואני פה.

יושבת מול המחשב ועושה דמיון מודרך, איך הלשון שלי תנקה לו את הביצים, עוד קצת, עוד מעט.

לא מפסיקה לחשוב רק על זה מהרגע שכתב לי ״תמצצי טוב ומושקע היום״.