מקום תחת השמש

״לכן אני משחרר לך. התחלתי לכתוב משהו על מזוכיזם. איזושהי תזה שיום אחד תתממש עלייך.״

״מחכה לקרוא.״

״את חושבת שתעמדי בכל מה שאתן לך?״

״מאמינה שכן.״

״דברים שיגרמו לחיי נישואים של פוגל להחוויר.״

״די, למה אתה אומר את זה?״

״יום אחד, את תהיי בטוחה ואני אהיה בטוח בך. ונראה.

כדי לבדוק, כדי לרדת לשורש הרצון.״

״לי אין רצון כזה, זה רק לבדוק את הכאב, לא באמת להתנסות.״

״זה מעבר ללבדוק.

זה לצאת מהצד השני.

יום אחד, אולי עוד שנים. את תעני באמת ובתמים אחרת.

יש לי סבלנות מאין כמותה לזה.״

״לפני יומיים כשהסתכלת לי בעיניים ואמרת "אתה יודע שכן" האמנתי לך.״

״תאמין.״

״אבחן. עד הקצוות.

עד שלא נוכל להעמיק עוד.״

״אין דבר כזה.״

״יש. נהיה זקנים ורק נדבר על זה.

נלקק צלקות מלחמה.

צלקות אהבה.״