סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקום תחת השמש

״חשקתי להזדחל אל תוך גרונך בשנתך הטרופה.
שהחוסר בי יעביר אותך על דעתך, בכל רגע שתהיי לבדך; תהום בסביבותיך.
שארגיש את מחשכייך העמוקים, שאדע שהשינוי החל ושאת האוויר החלפת בי״.
לפני 4 שבועות. 23 באוקטובר 2024 בשעה 14:05

אמנם אני לא משאירה פה עקבות אבל אני קוראת פה בלוגים, עושה סיבוב בפורום אחת לכמה זמן ואף לפעמים לפעמים נתרמת מאיזו הברקה פה ושם. יש פה הכל מהכל. זה ברור לכל (כך אני מקווה) שהבלוגים פה הם הצצה (מאוד צרה) דרך עיניים סובייקטיביות, על חיים פרטיים. קראתי פה דברים שהשאירו אותי בהלם, החל משאלות בפורום שהייתי צריכה לשפשף את עיניי כדי לבדוק שאני רואה טוב, שבאמת נשאלו ועד אקטים אין סופיים וטוטאליים של התמסרות. קראתי גם הרבה זבל. בכמויות. לא משנה מה נגלה בפניי באתר הזה, מעולם לא בער בי להשמיע את ״האמת שלי״, לעומת ההתנסות הסובייקטיבית של מי שכתבו מדם ליבם, או משיא חרמנותם. לא משנה רמת הזעזוע שהרגשתי, לא רציתי לאנוס את מי שכתבו באמת שלי, או במה שאני חושבת עליהם. לא מדובר פה בטוב לב, או בהיותי פתית שלג מיוחד, לא. פשוט נראה לי ככ מעייף להתעסק בחיים של אחרים ולחנך, עד שהחלטתי לא להביא ילדים, תארו לכן, אז להתעסק באנשים בוגרים אחרים, לא תודה.

מאחר שנראה לי שדרכי היא הנכונה, כל פעם שאני נתקלת באנשים שדרכם שונה משלי, אני תוהה, האם חסרה להם אונה (נו לא באמת, או שכן) או שמא מדובר במשהו עמוק יותר? איזה צורך שיראו אותם ואם קיים צורך כזה, מדוע כמעט תמיד זה צריך לבוא על חשבון מישהי אחרת?

אגיד בצניעות, לפעמים מרגיש לי שאנשים פה ממש מושכים בלשון (קוקיות) כדי לזכות בתשומת לב.

האם מעולם לא נתקלתן במערכת יחסים כמו שלי ושלו? באמת? בכל האתר הזה? כל השנים האלה? לא היו אנשים שבחרו לחיות את חייהם בדינמיקה של שליטה? ואם קראתן וגם אם לא, האם אתן לא מבינות שבמערכת יחסים של שליטה, יש צד שהוא נשלט וצד שהוא שולט? באמת שלא? אז מה זה בעצם? ספאנקים בתחת? זה נחמד, מבינה למה אתן אוהבות את זה, גם אני אוהבת אבל אולי, תארו לכן, אולי יש אנשים עם עוד צרכים? משהו יותר כולל, יותר עוטף, חונק, משפיט. כן, יש.

השאלה בתחילת הפסקה הקודמת היא רטורית, ברור שנתקלתן. ראיתי גם לייקים ותגובות אוהדות, ברוב צביעותכן. מי הצבועות? אלה שדואגות לשלומי (פחחה)  בלי להפעיל שום מחשבה, פשוט מקיאות עליי את הפחדים שלהן.

את כל הצבועות, רציתי לשאול מדוע? מה בבלוג שלי גורם לכן לחשוב שיש משהו שיכול להזיק לי במערכת יחסים הכי טובה, מיטיבה, מרוממת, מגדילה, עוטפת, חמה ואוהבת שהייתי בה בחיי. האם אתן לא יודעות להתמודד עם קונפליקטים? עם הידיעה שאנחנו בנות אדם, מורכבות, שונות, עם יכולת רגשית שונה?

לא מצפה לקבל פה תשובות אמיתיות. אבל מקיאה עליכן בחזרה.

MyLexicon - כן, גם שלי קיבלה פה תגובות כאלה...

הכל טוב, זה רק הכלוב והרעילות שלו
לפני 4 שבועות
אנאבל - כל מה שיש לי להגיד זה שאת כותבת מקסים.
לפני 4 שבועות
Little Bratz - עזבי אותך, החיים פה עמוסים מידיי להתעסק באנשים מעבר למסך.
לפני 4 שבועות
ההנהלה - את נהדרת וכותבת נהדר ותקיאי חופשי למרות שגם זה לדעתי יהיה הרבה יותר מדי אנרגיה על טפלויות עם רגשי נחיתות.
לפני 4 שבועות
LittleSage - אני קוראת אתכם ולרוב לא מגיבה, אבל היה חשוב לי להגיב, ולחזק.

אנשים לא יכולים לדעת מה קורה בתוך מערכת יחסים באמת, רק אתם יודעים מה קורה בתוככם, וביניכם, ומה נכון לכם, אם יש בכלל דבר כזה. וגם זאת פרספקטיבה שמשתנה ומתעצבת.

אני אתוודה פה, לעיני כל. אני קוראת אתכם ומתרגשת מכם. ומקנאה. וכואבת. ולפעמים בוכה מכמיהה. ולפעמים מוותרת על לקרוא כי זה יכאב מדי. ולפעמים קוראת ומפחדת מהעוצמות והעומקים והנמוכים שאני מוצאת את עצמי כמהה אליהם. ובכל מקרה לרוב מקבלת קצת יותר מושג על מה שאני רוצה כמשאלת לב, וגם השראה.

הבלוגים של שניכם באמת מדהימים,שניכם כותבים בצורה כל כך רב מימדית וניואנסית ורגישה וחשופה.

בבקשה אל תפסיקו לכתוב ולהראות לנו אתכם.
לפני 4 שבועות
נבט-{HADOUKEN} - קראתי את התגובה מספר פעמים. למרות שאני מרגישה ממש ערומה מולה, במקביל זה מרגיש עדין ונוח ובטוח. תודה על הוידוי ועל ההשקעה.
לפני 4 שבועות
ציפור נחלים - אני חושבת שלפעמים, מדי פעם, כתיבה /קריאה יכולות לגעת, לעורר רגש
ברור שלכותב אין שום אחראיות לקורא ואת לא צריכה לספוג תגובות, אבל מפה ועד צביעות יש דרך ארוכה בעיני
כתבת, עוררת רגש, בזה תהיי גאה לא כל כותב/ת מסוגלים, ואולי תראי שבזה שעורר רגש כן אולי יש שם דאגה כנה עבורך גם אם לא בצדק, כן פחדים שלהן, אז מה? בחרת לשלוח את המילים לעולם, יש לזה כל מיני תוצאות, ההסתכלות הזו צינית בעיני, כל העולם נגדך? פחח כמו שאת רוצה שיהיו שמאחורי המילים שלך יש אישה מורכבת ובת אדם מלאה עם שלל שכבות ורגשות הייתי מתחילה בלתת את היחס שאת רוצה לקבל לשאר הבריות
לפני 4 שבועות
lotus in oz​(נשלטת){CharlieI} - את כותבת אותך ואתכם נפלא, ואני קוראת אותך בשקיקה, ומבינה שחלק בלתי נפרד מהכתיבה שלך היא היותה חשופה וכנה ומורכבת ופצועה ומדממת לפעמים. וכן, אני חושבת שלפעמים קשה לא.נשים עם מורכבויות. גם לי. השילוב שאת מביאה של אהבה עמוקה ושליטה עמוקה ורבת רבדים המשולבת במזוכיזם וסאדיזם, שנקודתית לפעמים מרגיש כמו התעללות - ואני צריכה שוב ושוב לעשות זום אאוט לזה שמדובר באהבה ובחירה , ומזוכיזם במידה שלפעמים קשה לעיכול לי, כי הבדסמ שלי שונה מאד משלך, אז כן לא בהכרח פשוט. אבל חשוב ונוגע ומלמד ומאפשר לי התבוננות על עצמי. וכן, בסופו של דבר גם א.נשות הכלוב.... גדלנו על דיסני 🙃
לפני 4 שבועות
נבט-{HADOUKEN} - הסיומת - צחקתי בקול. אני הכי הייתי ילדת דיסני, מחכה לנסיך על הסוס הלבן מהרגע שידעתי להגיד סוס. (בלתי) ואז הפסקתי להאמין, להאמין בהכל ובכולם. ואז הוא הגיע. והכל מועצם. זה דיסני לגדולות, אם תרצי (:

הפוסט הזה נכתב מתוך דחף רגעי של ״עלה לי״, לרוב לא מעניין אותי מה חושבים אבל כן, השיפוטיות פה (באתר שמוקדש כולו לפרקטיקות של שליטה) היא משהו שלא פשוט לעכל.
אני יודעת שיש דברים שפשוט קשה לקרוא, גם לי אצל אחרות ואחרים, לפעמים קשה לי פיזית להבין מה קראתי אבל זה אמור להיות היופי.
המחשבה שיש פה אנשים שחושבים שהם דואגים או מצילים אנשים אחרים היא מגוחכת. בטח לא בגסות או אלימות כמו שלעיתים קורה פה. התגובה שלך גרמה לי להעמיק (לא בפעם הראשונה) אשמח לקרוא על הבדסם שלך. תודה.
לפני 4 שבועות

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י