החיים בצל

יש דברים שבתור נבט קשה לי לכתוב. כאילו הזהות שלי התנתקה ממני והפכה להיות נחלת הכלל. כל מה שרציתי שיתקיים במקום הבטוח והאנונימי שבאתי בו לידי ביטוי הלך ונשחק. מכירות אותי בלי להכיר באמת, יש ציפייה לא ברורה ממני להיות משהו שלרוב אני לא. ממש לא. זה הגיע למצב שלא יכולתי לפרסם פה דברים שבערו בי, שהיה לי צורך לחשוף. לפעמים בא לי להיעלם מפה, זה צורך שאני מניחה שיש לכל מי שמחזיקה בלוג ומרגישה חשופה בו מידי, מרגישה שחוקה וחוזרת על עצמה.

לפני מספר ימים, באמצע הלילה, ביקשתי להחזיר את נבט, יצאה לי המילה זהות כשהוא שאל למה. ניסיתי לכתוב בשם אחר, מיד זיהו אותי ואני מניחה שללא כוונה רעה חשפו אותי וזה הרגיש לי לא נכון. עבורי זה לא נכון להיות אותה אחת בשתי זהויות שונות. בנוסף, נבט, זאת הזהות שהוא נתן לי לפני מספר שנים ואני רוצה להחזיק בה. זה המקום שלי.