נקודת מבט ושמה שפיץ

אפשר לפגוש מלכות גם מחוץ לדאנגן, גם סתם בבית קפה :)

אולי הסוכה של הבדסם זה תאור יותר מתאים לכלוב מאשר הבית של הבדסם.
כי כשכלובי אומר, הביטו זה נגמר, כולם באים, ולכולם יש מקום.

איזה עינוי גדול יותר יש מאשר לא לבלות סופש בצפון עם שתי מלכות מקסימות.

וטענו שאני עוד אקלל דומית.
ממתי אני מקלל דומית?
וחוץ מזה, אולי גם יש לי סף כאב גבוה משחשבתי :)

אט את טרפה היא מקיפה
מעל גבו היא מצליפה
צמרמורת בגופו נשפה

גם שעווה היא מזליפה
והוא באנחה רפה
נושק לאורך מגפה

אז הקולר היא גיפפה
ובלשונה שפתו ליטפה
כך בנשיקה אותו אילפה

"למלך אדוני, האלוהים שלי, השמש שלי, תמסור: דברי בעלת האריות אמתך. לרגלי המלך אדוני שבעתיים שבעתיים נפלתי.
ידע-נא המלך אדוני כי מעשי איבה נעשים בארץ, ואבודה היא ארץ המלך אדוני, בשל עריקתה לעפירו.
ידע-נא המלך אדוני על ארצו, וידע-נא המלך אדוני, כי העפירו כתבו לאילון ולצרעה ושני בני מלכיאל כמעט הוכו למוות.
ידע-נא המלך אדוני על המעשה הזה."

מכתב זה נמצא במצריים לפני כמאה שנה, הוא מתוארך לתקופה הכנענית, תקופת הברונזה המאוחרת. בעבר נהגו לזהות את העפירו עם העברים וכיום נהוג להתייחס לעפירו כרובד חברתי עני ונווד, אם כי ככל הנראה אכן יש קשר לשוני בין המושג עפירו והעברים. המלך המדובר הוא הפרעה של מצרים, ככל הנראה אחנתן, בעלה של נפרטיטי. כותבת כאן זאת המכונה בעלת האריות ומבקשת עזרה. כלפיו היא אמה אך כלפי נתיניה בממלכתה היתה היא המלכה הבלתי מעורערת. המכתב הזה ועוד אחד ממנה הם היחידים שנכתבו על ידי אישה מושלת, ואין במכתב רמז למקום מגוריה מלבד הקרבה לאיילון ולצרעה. עם זאת, ניתוח של חומר הטבלה עליה הוא כתוב, הצביע לכיוון בית שמש. ובחפירות לאחרונה בבית שמש, התגלה שבר מצבה ועליה תמונה:


הדמות לבושה בבגדי הפאר בסגנון כנעני/מצרי השמורים למלכים ולאלים בלבד. אך לפי סגנון השיער והפרחים שבידי הדמות, מדובר בדמות נשית. החוקרים תוהים אם מדובר בתמונותה של המלכה הכנענית של העיר בית שמש, בעלת האריות.

אומרים שבמיתר נסתר
דוד שיחק וציחק האל
אך לא רצית שמוע מעשה נבל
וזו דרכו: רביעי חמישי
ירידה שדרכה אל העליה
המלך נבוך ומשמיע הללויה!

לאמונתך העזה העזת ראיה
ראיתה רוחצת אשת אוריה
לאור ירח נפעם מעוצמת יופיה
קשרה אותך לכסא מטבחה
על כס מלכות רמעתך חתכה
ומשפתותיך הוציאה הללויה!

עשיתי כמיטב ואין הוא רב
ללא רגש המגע לא שב
דבריי אמת ואין בהם רמיה
וגם למרות שהכל נכשל
אעמוד לפני הכל פעל
וכלום בפי מלבד ההללויה!

לאחרונה התחלתי לשחק משחק מחשב פמדומי. תקוע בגונגל האמאזון אתה מוצא שני אנשים תקועים שם בחיפושים משלהם. מסתבר שהם כרגע מחפשים שבט מסתורי של נשי אמזון. איך הם יודעים? כי הם כבר נתפסו על ידיהן בעבר. מה עשו להם? השתמשו בהם לדברים שרק גברים יכולים לספק. ואיך הם ברחו? אמ, הם לא ממש רצו לברוח, נשי האמזון זרקו אותם כשגילו שיש להם פריחה.



הכל מתחיל בסביבות 1949 בערך, 11:58 ו 36 שניות. אתה קשור עם איזו בחורה בעוד פצצה עומדת להתפוצץ תוך שתי דקות. לאחר שאתה מצליח להחלץ אתה נזכר שיש לך טיסה (אתה עובד כטייס מטוס פרטי בשם מלכת האמאזון) להטיס את השחקנית הכי אהודה עליך לסט צילומים. ואולי זה הכל היה נחמד אם לא היית נכלאת בחדר המלון שלה. ואחרי שאתה נחלץ, מוצא שהמתחרה שלך כמעט הספיק לגנוב את הטיסה. ואחרי שאתה מטיס אותה, המטוס היקר שלך נפגע מברק ונוחת באמצע אגם מלא פירנהות.



כך שהפגישה הראשונה היא לא ממש משהו. הפגישה השנייה זה כבר סיפור אחר:



כאן, לאחר שמצאת את שבט נשי האמזון, והן כלאו אותך בטענה שהכניסה לגברים אסורה, אתה מוצא שגם היא מצאה את דרכה לשם, ודווקא אליה התייחסו יותר יפה, כך שבעוד אתה כלוא בתא קטן עם שני משוגעים ילדותיים שלא רוצים לעזור לך לברוח, היא דווקא מביטה אליך מהצד השני של הסורגים.

אך, מסתבר שדווקא נשי האמאזון רואות בך תקווה להציל את מלכתם, שנתפסה על ידי דר' חולני שמתכנן להקים לעצמו צבא של נשי דינוזאור. כך שאתה אולי הגבר הראשון שזוכה לטייל במחבוא שלהן.. אולי לכן קורים למשחק Flight of the Amazon Queen ולא על הטיסה האומללה שמכניסה אותך לכל הסיפור הזה?



המשחק מ 1995 אבל הוא כיום חינם להורדה. ההוראות די פשוטות. יש כפתורים למטה בצד כמו זכוכית מגדלת להסתכל על דברים, או יד לקחת דברים. ואתה פשוט לוחץ על כפתור ועל הדבר שאתה רוצה לקחת או להסתכל עליו. צריך לדעת אנגלית כי יש הסיפור והרבה מהרמזים מופיעים בשיחות באנגלית.

ניתן להשיג אותו: http://www.scummvm.org/downloads.php

צריך להוריד אחד מה 0.6.1b Release binaries שמתאים לסביבת המחשב שלך. וכן, צריך להוריד Flight of the Amazon Queen, Freeware CD Version או Flight of the Amazon Queen, Freeware Floppy Version שנמצאים למטה תחת Extras.

זו תמונה של כתובת עתיקה על חרס מגזר. זאת אומרת, חרס מחמר שנמצא בעיר גזר ליד רמלה. בימי כנען, היא היתה אחת הערים המרכזיות באיזור. הכתובת היא כנראה בסביבות מעל 3500 שנה, והיא אחת הדוגמאות הראשונות לשימוש בכתב האלפביתי. מה כתוב? ובכן, למעלה, תראו שמצויירת כף יד - זו האות כף. אחרי כן יש משהו ארוך וזה למעשה שוט בקר - האות למד - כמו מלמד הבקר. האות האחרונה זו האות בית. הריבוע אמור לצייר בית. אמנם אין רעפים על גג בשיפוע אבל לא היו גגות כאלו אז. כך שמה שכתוב זה: כ - ל - ב.

אבל כאן לא הסוף. הכתב הוא כתב קדום ואין שום ניקוד או ציון לתנועות. כך שיכול להיות שכתוב שם כ??ל?ב ויכול להיות שכתוב שם כ??לו?ב. ככל הנראה מדובר בשם של מישהו שלו היה שייך החרס או תכולת הכד שהחרס הוא שאריותיו. אבל עדיין, האם מדובר בשם כ??ל?ב - שם שידוע מהתנ"ך כאחד המרגלים ששלח משה לסקור את ארצנו וכששאר המרגלים טענו שמדובר בארץ רעה ולא כדאית, עמד על טובות הארץ? או אולי מדובר בשם כ??לו?ב?י - מי שידוע כאחד שכאשר כולם טענו שאין קהילה גדולה בארץ, בא והוכיח אחרת?

ואולי מדובר במשהו יותר עמוק. אולי למעשה ניתן להבין מהכתובת, שהכ??לו?ב זה הבית של השוט והספאנקינג?

לפני ימים רבים, היו כאן שתי ממלכות. הן היו מאוחדות במידה מסויימת עד שאחת השתחררה, ובפעולה ראשונה של עצמאותה, עיבר מלכה את השנה בשונה מהראשונה. היה להם אותו לוח שנה. אך באחת החג נפל חודש אחד אחרי החודש שבשנייה, כיון שהיה חודש עיבור שהפריד ביניהן.

מאות שנה לאחר מכן, אותה ממלכה עצמאית נכבשה, הממלכה הראשונה עם ידה על העליונה התרחבה עד שגם היא נכבשה. המעצמה שכבשה אותם המליכה מלך משלה. הוא נרצח. זה קרה בחודש השביעי.

ככל הנראה מדובר בחודש תשרי. עד אותם ימים היה לוח השנה של יהודה ושל ישראל לוח שמשי-ירחי, מעובר מדי כמה שנים בחודש לפי צו המלך. סביר שבעת שלטון המעצמה האשורית והבבלית, היה זה צו מלך אשור ובבל, אם כי לפני כן, לפי מעשה ירבעם מלך ישראל, היו אלה מלכי ישראל ויהודה שקבוע את העיבור.

לימים כבש כורש מלך פרס את מעצמת בבלת. הוא הנהיג משטר סובלני בממלכתו. העם הגולה הורשה להקים מחדש את בית מקדשיו. קשה לדעת מה קרה ללוח השנה אז. יש סימנים שבימי בית שני, נהגו באיזור לא פחות משלושה לוחות שנה שונים. אחד מעובר לפי השמש והירח כימים ימימה. אחד בן 364 יום ומעובר אולי כל שש שנים. ואחד בן 360 יום, מעובר גם כן מדי שש שנים. אחד מהם - זה בן הש 364 יום , שרד עד חורבן בית המקדש ונהגו בו יושבי קומראן. ככל הנראה בבית המקדש, נהג לוח שנה בן 360 יום או 364 יום בעת כיבוש יוון. יוון הנהיגה גזירות שונות וביניהן הנהיגה בבית המקדש לוח שנה לפי השמש והירח. בידי הכהונה של אז זה נחשב לעבודת אלילים לא פחות מהקרבת חזיר על המזבח לזאוס בבית המקדש. קבוצות שונות שדגלו בלוחות שנה שמשיים (360 ו364 יום) מרדו. מעצמת יוון כבר חולקה בין שלושה רבי-צבא אלכסנדר. ישראל שכנה בין הגבול של שתי המעצמות והמרד התבטא בין השאר בתמיכה ביריבתה היוונית של הקודמת. לאחר הניצחון, בית חשמונאי, בהיותם כפופים למעצמה היוונית, שמרו על לוח שנה ירחי-שמשי. לא כולם תמכו בהם, כפי שברור מקומראן.

מעגל הסתיים בימי בית ראשון. בין לוח שנה של ירחי שמשי, שניסו לתקנו בלוחות שנה מתקדמים כביכול, חזרו היהודים ללוח השנה הקדום. כל זמן זה התקיים בחודש השביעי צום לזכר אותו מלך שנרצח. בתנ"ך לא מצויין היום הספציפי בחודש שבו הוא נרצח, אבל עד היום בחודש השביעי, בשלישי לחודש, יש יום שנקרא צום גדליהו, על שמו. החודש השביעי קויים בזמנים שונים לפי כל כת. אך סביר להניח שכל כת קיימה אותו.

מלך נרצח לפני 2600 שנה, ואנחנו עוד זוכרים. טוב, חלקינו. זה אחד מהימים שלא צויין בצורה כלשהיא בלוגו הכלוב. 2600 שנה. אפשר לשכוח.

לפני כתשע שנים נרצח ראש ממשלה. הוא נרצח בידי תושב הרצליה שהרגיש שזו הדרך היחידה להפסיק את המדיניות הרת האסון של ראש הממשלה. האווירה היתה מאוד טעונה. מתנגדי ראש הממשלה פחדו לצאת להפגין כנגדו, כי פחדו לחייהם.

"ראיתי על המדרכה שוטרים עומדים עם אלות, ודוחפים אישה עם שני תינוקות בעגלה. וראיתי שעוד אנשים צועדים על המדרכה ושוטרים דוחפים אותם. אני מדבר לא על הכביש, אלא על המדרכה. אמרתי לקצין - אני מבקש לדעת למה אתה דוחף את האשה, אך הוא לא ענה לי. אמרתי לו, אתה לא רואה שהיא עם תינוקות, והוא עדיין לא ענה. ...
פניתי לקצין שהיה שם עם הרמקול. אמרתי לו, אני חבר הכנסת רון נחמן, מבקש לדעת על סמך איזה חוק אתה נותן הוראות לדחוף אנשים שהולכים על המדרכה. לא על הכביש, אני מדגיש! ...
הלכתי לדבר עם אריה עמית - מפקד המחוז - שעמד שם על המדרכה ופיקד על הכוחות. פניתי אליו - לא רצה לענות והתחיל ללכת. ...
אני רואה את הסוסים מכים עם האלות על המדרכה, בדרך משם לכיוון משרד ראש הממשלה. ראיתי את זה בעיניים שלי."

מתוך עדות ח"כ בבית משפט לגבי הפגנה שנערכה ב כ"ח אב תשנ"ה, 24.8.95.

כל אדם נורמלי פחד לצאת למחות. כל אדם שחשש לחייו, כבר לא רצה למחות יותר. רק מטורף אחד מהרצליה, שלא פחד לסכן את חייו, הצליח למחות בצורה שהשפיעה על כולנו. הוא הוכיח לכולם שקומץ קיצונים מוכנים לעשות הכל, אפילו לגנוב את המדינה בדרכים לא חוקיות, על מנת להגשים את דרכם. החלטות הכנסת, הצבעות העם, לא חשובות להם.

הכנסת החליטה לקיים יום זכרון באותו יום, בתאריך העברי.

כיום, קומץ אנשים אינו דוגל בהחלטות הכנסת. קבוצה זו יודעת יותר טוב מהכנסת. היא תמרוד בחוקי הכנסת, ולא תזכור את הרצח באותו יום. היא תזכור אותו בלוח שנה אחר. לא לפי הלוח שנבחר בדרך דמוקרטית. לא לפי הלוח שנבחר בדרך יהודית. לא בלוח שנבחר במדינת ישראל.

עוד 2600 שנה, אנשים כמוהם ירשו לעצמם לשכוח.