נגיעות

היא כאן כי היא כמהה,
היא כאן כי היא משתוקקת,
היא כאן כי היא מיואשת,
היא כאן כי בשום מקום אחר היא לא מצאה.

ובשביל התקווה הקטנה,
היא מוכנה לכאוב ללא גבול,
למרות שהכאב בשבילה,
רק מכאיב.

ובשביל הסיכוי הקלוש,
היא מוכנה להיות מושפלת עד עפר,
למרות שאותה,
זה רק משפיל.

והיא תכרע מולכם,
רועדת, מפחדת,
מהסטירה, מהכאב שבדרך,
יודעת שלספוג היא לא באמת מסוגלת,
אבל בשביל התקווה הקטנה היא שותקת.
.
היא כאן כי היא כמהה,
היא כאן כי היא משתוקקת,
היא כאן כי היא נואשת,
מנסה עם הרוח לשחק בתופסת.

ומכם היא מבקשת,
ללא מלים היא מתחננת,
למשהו כל כך קטן,
כל כך טבעי.
אבל כל כך חסר.

והיא תתן לכם את כולה,
והיא תכאב בשביל הכמיהה,
והיא תושפל בשביל התקווה,
והיא תעשה הכל בשביל הסיכוי הלא גדול,

שאולי. רק אולי,
אחרי שהכל יגמר לשביעות רצונכם,
אחרי שהכאבתם והשפלתם,
השתמשתם,
גמרתם,

אולי,

תעניקו לה בתמורה ,
את מה שמעולם לא באמת קיבלה,
את מה שלו היא כל כך כמהה,
את מה שייתן לה,
עוד טיפת אוויר לנשימה,

חיבוק.