שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנה. יום שבת, 26 באפריל 2025 בשעה 5:52

לפני שנה. יום שלישי, 22 באפריל 2025 בשעה 12:21

היש שעה מוקדמת מידי?

9 וחצי כזה..

 האם זו שעה לגיטמית להזדיין בה?

 

#שואלתבשבילילאבשבילחברה

לפני שנה. יום שישי, 18 באפריל 2025 בשעה 0:07

היה לי לילה מהמם

יצאתי לרקוד

במסיבה של שירים

של פעם

רקדתי כאילו אף אחד לא רואה

שירים שלא שמעתי שנים

שירים שכבר לא שרים היום

היה לי כיף

ומרגש

ושמח

אבל המוסיקה נדמה

ושוב מצאתי את עצמי

בבר הקבוע

הודעות מחתיכוש

שרוצה לזיין אותי 

ואני לא במצב לסקס.

(נשים וזה..)

והלילה נגמר גם הוא

כמו המוסיקה במסיבה

והבוקר עולה

ואיתו המחשבות

על הדייר שבלב

בא לי שימחקו לי אותו

מהלב

מהמוח

מהתודעה

דיי אני לא יכולה לשאת

את הכאב הזה

אבל גם לא מצליחה להרפות

לא מצליחה להבין

איך קשר כמו שהיה ביננו

פשוט נגמר בכזאת קלות

מצידו

זה בסדר שנגמר לו

שומדבר לא נמשך לנצח

אבל למה ככה

בהצעה לנסות שוב

ואז להיעלם

אני כותבת מילים שהייתי

רוצה להגיד לו

אבל תוהה מה הטעם

אני מתוסכלת

פשוט מתוסכלת

 

 

לפני שנה. יום שני, 14 באפריל 2025 בשעה 6:47

בכל יום שני

הספירה מתעדכנת

ספירת ימי השתיקה

הימים שעברו מאז שהצעת

שננסה שוב

שננסה להשיב

את מה שאבד

דעך

אבל ככל שעובר הזמן

נראה שאת מה שהיה

לא ניתן למצא

לא ניתן להשיב

זה כמו אגרוף לבטן

והכאב לא מרחם

והעוצמה לא פוחתת

הדמעות כבר לא מצליחות

לפרוץ מהעיניים

ואין לי אוויר

יודעת, בטוחה ומבינה

שאתה לא חושב עליי

אפילו לא לשניה

אפילו לא בטעות

עברת לקורבן הבא

שתיפול בקסמיך

באבק הכוכבים שאתה מפזר

הראש מבין שאתה אפס

יום יגיע

והלב יבין גם.

לפני שנה. יום ראשון, 13 באפריל 2025 בשעה 13:41

לקום וללכת

להיעלם

לתקופה קצרה

ארוכה

או לתמיד

לבלוע כדורים

לקפוץ מהמרפסת

לחתוך ורידים

כל האמצעים כשרים

אבל בניגוד לאחרים

אני חושבת עליהם

על "האחרים"

על ההורים

על הילדים

רק להם באמת אכפת

וכן, הכאב יעבור

והכל חולף

אבל יישאר להם חור בלב

בצורה שלי

(ואף אחד לא רוצה את הצורה שלי על הלב)

אני נשברת

וקמה

וחוזר חלילה

"כל כיוון שבו הלכנו

לא הוביל לשום מקום"

מאגרי הכח

הסבלנות

האוויר

הרצון

כל המאגרים מתרוקנים

ואין גיבוי

ואין מקור לחידוש המלאי

אני נגמרת

כל

יום

קצת

לפני שנה. יום חמישי, 10 באפריל 2025 בשעה 7:53

זוכרת שאמא שלי הייתה אומרת

שלכל דבר יש סוף

לכאב

לעצב

לבכי

לשמחה

לכסף

לחיים

לא רוצה להגיד שהיא שיקרה

אבל אולי הייתה צריכה לדייק

יש לנו סיבוב אחד פה

בעולם המטורף הזה

צריך לנצל אותו עד תם

כבר שנתיים

הלב שלי כואב

יש רגעים שהכאב דועך

יש רגעים שהכאב מתעצם

רגעים מעטים בהם לא כואב

ואני מוצאת את עצמי

מחייכת, צוחקת

הרגעים האלה עוברים מהר

ונשכחים עוד יותר מהר

 

תמיד פחדתי שלא יאהבו אותי

שלא אהיה נאהבת על ידי הסביבה

אף פעם לא לקחתי בחשבון

שהכי אמור להפחיד אותי

לאבד את היכולת לאהב את עצמי.

 

ואולי אמא שלי צדקה

ולכל דבר יש סוף

אני מקווה, מצפה, מייחלת

לסוף של הכאב

 

 

 

לפני שנה. יום שני, 7 באפריל 2025 בשעה 12:29

התכונה שהכי לא מאפיינת אותי

היא אדישות.

אני הכל חוץ מאדם אדיש

אבל המצב כלכך רע

שהאדישות פשוט

השתלטה עליי

בלי לשאול

בלי לבדוק אם מתאים לי

או אם אני מעוניינת בה

אדישות בכפיה

אני חסרת תחושה

עובדת על אוטומט

חיה עם שותף

ושני ילדים

מארגנת, מסדרת

שותקת.

ידעתי שהתקופה תהיה לא פשוטה

שהשינוי הוא קריטי

ולא מינורי

אבל לא תיארתי לעצמי

שלזה זה יגיע

אולי זה הסוף

אולי זו ההתחלה

אבל אני אדישה

סיימתי

הרמתי ידיים

הלכתי לישון.

לפני שנה. יום שישי, 4 באפריל 2025 בשעה 17:36

אני בנפילה חופשית

במסלול צר

ארוך

שחור

ובכל פעם שחשבתי

שהגעתי לתחתית

החור נפער שוב

והמשכתי ליפול

הגוף מתחיל להרגיש

את שהנפש כבר לא מצליחה

להכיל

 

לפני שנה. יום שישי, 28 במרץ 2025 בשעה 9:52

הרבה זמן שלא כתבתי

ניסיתי לברוח מהמחשבות

או לתת להן לשקוע בראש שלי

אבל הן חזקות מהכל, או לפחות ממני

חודש בדיוק שאני מובטלת

פתאום שקט

פתאום בית ריק

אני ליטרלי לבד

אין שום הסחת דעת

התהוותה לה שגרת יום

ריקה מתוכן ומשמעות

 

חושבת על הדייר של הלב

יותר ויותר

אני עצובה

אני שבורה

אני בדיכאון

יש לי חור בלב שלא ייתמלא לעולם

 

כל יום נלחמת מחדש

לא לכתוב לו

לא להיכנע

לא לתת לו את הסיפוק

כמו מנטרה משננת לעצמי:

"אם נעשה את אותה הפעולה שוב ושוב, לא נקבל תוצאה שונה"

אמרתי לו הכל

לא פעם

הוא יודע, הוא לא טיפש

אבל אני גם מנסה לדעת

להפנים, להבין, לקבל

ולא לפחד מהפחד

 

אני לא אוותר על עצמי

אני אנצח את הדייר של הלב

אנצח את עצמי

 

 

לפני שנה. יום ראשון, 23 במרץ 2025 בשעה 4:23