סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שלושה חודשים. יום שישי, 24 באפריל 2026 בשעה 14:14

אני מסתכלת על אנשים

ותוהה

מה מסתתר מאחורי החיוך?

על מה הם חושבים?

"האנשים השמחים"

לפחות למראית עין

הם שמחים,

מאושרים,

מגשימים את החלומות שלהם

גם אם לרגעים

ואני מביטה במראה

הם מסביבי

לא מכירים אותי

לא מכירים בי

אני רוח רפאים

נטע זר

המבט בעיניים

שמשתקף במראה

הוא חד משמעי

לא מותיר ספק

שקוף

כמוני

"What you see is what you get"

עצב תהומי

ריקנות

חוסר משמעות

זיוף

לא יודעת מי אני

לא מבינה מה אני עושה כאן

אין מהות

אין תכלית

זה לא תמיד היה ככה

משהו השתנה

משהו נגמר

ולא התחיל שוב

בא לי להיעלם

והפחד לגלות

שלא ישימו לב

שלא אחסר

אין בי את היכולת

להתמודד עם זה

 

שרדת עוד יום טוש

עוד יום

 

 

 

לפני שלושה חודשים. יום שישי, 24 באפריל 2026 בשעה 5:06

שודבר לא נמשך לנצח

לכל דבר יש תאריך תפוגה

אנשים שהלכו איתך דרך

שנכנסו לך ללב

שאהבו

שפגעו

ששרטו

שהשאירו חותם

מחשבות

תובנות

ואולי בכל זאת

יש מה שנשאר

יש מה שייזכר

צלקות שלא מחלימות

קעקועים שמספרים סיפור

מבט עיניים

טעם נשיקה

חיבוק

 

עוד יום טוש, עוד יום

 

לפני שלושה חודשים. יום חמישי, 23 באפריל 2026 בשעה 12:46

אין סימן שאלה

אין תהיה

אין ספק

מתחילה בניסוי

התוצאה כבר

"ידועה מראש"

אבל בשביל ההגינות

בשביל להוכיח 

לעצמי

שדעתי עדיין צלולה

שפי וליבי שווים

ומעטים האנשים האלה

אנשי האמת

אנשי הרגש

הכל שקר

הכל ריק

הכל

כלום

 

מ ע כ ש י ו

לפני שלושה חודשים. יום חמישי, 23 באפריל 2026 בשעה 12:05

האמת

יכולה להיות:

כואבת

שורפת

שורטת

אבל השקר

יש לו סגולות

יכולת מופלאה

להכאיב 

לשרוט

לגמור אותך מבפנים

ואי אפשר לתקן

לא לב שנשבר

ולא אמון שנסדק

אין אמצע

אין אפור

שקר הוא רגש

שקר הוא עובדה

שקר הוא האויב והחבר הכי טוב שאפשר לבקש

תלוי באיזה צד עומדים

לפני שלושה חודשים. יום רביעי, 22 באפריל 2026 בשעה 5:14

בחצות הלכתי לישון

מסטולה מוויד

עיניים צורבות מדמעות

ראש עמוס מחשבות

לב שבור, סדוק, מרוסק

אבל עוד יום עבר

שרדתי עוד יום

לא כתבתי לו

לא כתבתי לאף אחד

שינה היא התשובה להכל

 

"שרדת עוד יום טוש,

עוד יום".

לפני שלושה חודשים. יום שלישי, 21 באפריל 2026 בשעה 13:05

הרבה זמן שלא

לא כתבתי

לא פרקתי

לא שיחררתי

לא הזדיינתי

הרבה זמן שמזייפת 

הרבה זמן שלא "מייק איט"

מחייכת, מתפקדת

אבל רקובה מבפנים

וכבר לא נשאר שום דבר

"חי", "בריא" 

הפכתי לשקר מהלך

דד וומן וולקיניג

חשבתי שאתרגל

לתחושת הבדידות

ללבד

להבנה שאם לא אושיט יד

היד לא תושט אליי

להבנה שאם לא אראה את עצמי

לא רואים אותי

אני מונחת בצד

"רזרבה"

זה כואב

זו הרגשה שאני לא מבינה

איך אפשר להתרגל אליה

לחיות לצידה

ובוכה

ומנגבת את הדמעות

כי אסור

ונושמת

מסדרת את הבעת הפנים

וממשיכה

כל יום לפני שהולכת לישון

אומרת לעצמי:

"טוש, שרדת עוד יום

עוד יום"

 

לפני ארבעה חודשים. יום חמישי, 12 במרץ 2026 בשעה 11:05

שואלת עד מתי

עד מתי יהיה לי כלכך עצוב

עד מתי תחושת הבדידות

תעטוף אותי בהדיקות

תחושת הנטל שהפכתי להיות

אין לי מה להציע כרגע

אינטלקטואלית

מינית

פיזית

הכל דפוק

הכל ריק

הכל

כלום

לפני ארבעה חודשים. יום שני, 9 במרץ 2026 בשעה 4:21

שבוע שלם

טרנינג

קפוצ'ון

פיג'מה מטונפת

שקועה בשיט של עצמי

אתמול הרצף נקטע

התקלחתי

התלבשתי

התאפרתי

נכנסת לאוטו

והשיר שמתנגן: "מלנכוליה" של חמי רודנר

שלוש דקות נסיעה

אזעקה

מגיעה למשרד

אזעקה

רוצה לצאת הבייתה

אזעקה

מגיעה לרכב

רעשים מוזרים

פנצ'ר

לא שלטתי בזה

פרצתי בבכי

לא יכלתי להתאפק

לא הצלחתי לנשום

בכי של כאב פרץ ממני

אנחת ייאוש וחוסר תקווה

דיי

דיי

דיי

כמה אפשר להדחיק

כמה אפשר לשתוק

כמה אפשר לזייף

נשברתי

 

 

לפני ארבעה חודשים. יום ראשון, 8 במרץ 2026 בשעה 1:40

כל בוקר

אני בוכה

מעצב

מעצבים

איבוד שליטה נפשי

כדי שאוכל לאסוף הכל 

מחדש

אני זומבי

אוטומטית

קמה.בוכה. שוטפת פנים

ממשיכה

הפסקתי לנסות לנשום

זה כבר לא משנה

הכאב סטטי

לא זז

הרמתי ידיים

כשבחוץ מלחמה

אני הרמתי דגל לבן

בפנים

לא מרחמת על עצמי

לכולם קשה

מודעת

מבינה

מקבלת

ולא נלחמת יותר

זה מה שזה

אני מי שאני

ריקה 

לפני ארבעה חודשים. יום רביעי, 4 במרץ 2026 בשעה 13:15

אין עם מי לדבר

אין את מי לשתף

אין מי שיקשיב

הכל אותו דבר

ושום דבר לא כמו שהיה

בעיות בריאותיות

בעיות כלכליות

בעיות של הנפש

הכל חרא

והכל בסדר

יש בי סערה

טורנדו

אבל גם רגיעה

אני בוערת, גועשת

ואני רגועה, שקטה ושלווה

בא לי לצרוח

ואין לי קול

בא לי לבכות

אבל ייבשו הדמעות

נשבר לי

נגמר לי

אין לי כלום

ויש לי הכל

רע לי

רע לי

רע לי

 

וטוב.