לפני שנתיים. יום שלישי, 28 בינואר 2025 בשעה 2:30
הלב שלי.
נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שני, 27 בינואר 2025 בשעה 17:29
"זה בנקודות הקטנות
במילות עידוד"
אתה יודע מי אתה.
תודה
-לב-
לפני שנתיים. יום שני, 27 בינואר 2025 בשעה 9:16
עשיתי צעד
לקראת סיום העסקה
במקום שהיה לי בית
ב 17 שנים האחרונות
כל חיי הבוגרים למעשה
אבל אין ברירה
צריך לקפוץ למים
להתמודד עם הפחדים
עם חוסר הוודאות
לא שזה חסר לי
בחיים
אבל אולי הצעד
הזה יביא איתו
את הבטחון
לצעדים נוספים
שיובילו לדרך טובה
נעימה
שלווה
נכונה
בשבילי.
בשבילי.
לפני שנתיים. יום ראשון, 26 בינואר 2025 בשעה 12:48
העיניים צורבות
הגרון חנוק
בשניה שמניעה
את הרכב
הדמעות זולגות
כאילו קיבלו אישור
"עכשיו אפשר
אף אחד לא רואה"
אני רוצה שיהיה לי טוב
תוהה,
אם הייתי יכולה
להחזיר את הזמן לאחור
מה הייתי משנה?
את הדייר של הלב?
את הסמים?
כמות/סגנון הבילויים?
את הסביבה החדשה
שבה אני נמצאת?
את עצמי?
את חתיכוש?
לא הייתי נכנסת לכלוב?
ומה הייתי בוחרת במקום?
לא לחלום?
לא לפנטז?
אולי הייתי מצליחה
להגיד תודה
על מה שיש
ויש
אולי אני כפוית טובה
אולי אני יורקת לבאר
ממנה אני שותה
ואולי, ככה זה
והאושר לא מגיע לכל אחד
לפני שנתיים. יום ראשון, 26 בינואר 2025 בשעה 5:51
לרוב
הכוונה טובה
טהורה
חיובית
אבל לפעמים
מילים נזרקות לאוויר
מבלי שיהיה להן בסיס
ואז המשמעות מתבטלת
ומשתנה
הופכת שלילית
מעליבה לפעמים
כנראה שאני קשה
עם עצמי
עם הסביבה
אולי
למודת ניסיון
כאובה
חבולה
לא פתי מאמין לכל דבר
לפני שנתיים. יום שבת, 25 בינואר 2025 בשעה 17:03
אני בשתי ידיי
והלב השבור שלי
המרוסק
הורסת
רומסת
שורפת גשרים
קשרים
לא מאפשרת
לאף אחד להיכנס
חשדנית
הססנית
עקשנית
לפני שנתיים
קיעקעתי על יד ימין
ציור של ילדה
משחררת בלון
קיוויתי שזה
יזכיר לי
לשחרר את מה
שכבר לא שלי
אולי מעולם לא היה
"אישה הורסת"
לפני שנתיים. יום שבת, 25 בינואר 2025 בשעה 13:03
כך הוא כתב
שלחתי לו תמונה
אחרי שהוא שלח
(בלי הקדמה, או בדיקה
אם מעוניינת להיחשף
בשלב כלכך מוקדם של השיח)
לא אתן את דעתי
לגביי הנראות שלו
אם לטעמי או לא
אבל כך כתב
אחרי שתיקה של מספר דקות
"מכוערת"
שתקתי
מחקתי את השיחה
פרקתי.
לפני שנתיים. יום שבת, 25 בינואר 2025 בשעה 8:03
אנשים טובים
אנשים יפים
בעיקר
אנשים חכמים
אבל
האפסים
הם גם אנשים
קטנים
חשוכים
אנשים שפגעו בהם
שרמסו אותם
שצמאים לנקום
לפגוע חזרה
להכאיב לכל מי
שרק מראה חולשה
שמציגים מצג של עצב
מצב נמוך
בדיוק ברגע הזה
האפסים
באים
ודורכים
מכים
מורידים
משפילים עוד קצת
העיקר שלא תיווצר
התרוממות
הם מחפשים עוד אפסים
שיהיו קטנים, נמוכים
מרירים
שירגישו פחות לבד.
אתם. כן. אתם. יודעים מי אתם.
*** למען הסר ספק***
אין באמור רמיזה ל"שולטים"/"נשלטים" ומה שבינהם.
האמור רומז לבני אדם באשר הם.
לפני שנתיים. יום שישי, 24 בינואר 2025 בשעה 16:09
"דאכונית ומוזרה
אבל יום אחד
גם אתם
תבינו?"
לפני שנתיים. יום שישי, 24 בינואר 2025 בשעה 11:55
"אם אתה אוהב מישהו
שחרר אותו לחופשי"
שר סטינג אם אני לא טועה
(אני לא)
לא רוצה שישחררו אותי
לא רוצה שיוותרו עליי
רוצה שיילחמו עליי
שיבקשו שאשאר
שהנוכחות שלי
תהיה רצויה
שיחשוק בי
שייגע
שילטף
שיכאיב
זה אף פעם
לא קורה
תמיד נותנים לי ללכת
אז זה בגלל
שאוהבים אותי?