|
|
|
אני נראית פגז!
מרגישה מליון דולר
מגיעה למקום
מזמינה ספרייט וצ'ייסר וודקה
מנסה להרגיע את הפאניקה
שמתחוללת בתוכי.
יוצאת לעשן
ורואה את אחת "החברות" שלו
הריי אני מכירה את כולן
ילדונת, יפייפיה
ואני? מרגישה פתאום
מכוערת וזקנה בלה.
אותה הוא יראה
העיניים שלו יחפשו אותה בקהל
וכשייתפסו, החיוך ייפרש מאוזן לאוזן
אני תמיד קולטת
את החיוך הזה
שמרסק לי עוד קצת
את הלב.
קשה לי
אבל יודעת
שהמוסיקה תשכיח
ולו במעט, לקצת
לזמן קצוב
היא תחדור ללב, לבטן
לעצמות.
10 שבועות של שתיקה
10 שבועות של תקווה
10 שבועות של אכזבה
10 שבועות מאז נגענו
10 שבועות מאז שהסתכלנו בעיניים
הלילה אראה אותך
אתרגש
אדמע
ואתפלל לצלילי המוסיקה
שאצליח להישאר חזקה
למולך
שלא אתפתה
שלא אמעד
שלא אכנע
ללב
שלי
שלך.
"הלוואי יהיה בי כח עוד מעט
לא להישבר כאן למולך
הלוואי אהיה חזקה
עד שתעזוב
זאת תהיה נקמתי היחידה"
"תסתכל בי עכשיו, גם אני עליך
אסתכל עליך
זאת לא ההתחלה, או אחרי שנתיים או שלוש
לא שזה נגמר, לא שאני לא לצידך
ואתה לא לצידי
אבל איך קוראים לזה, מרחק
שמפריד אותך עכשיו, שמפריד אותי ממך
יש מרחק בינינו
אתה הולך לישון מוקדם, אני בלילה ערה
אתה מדבר עברית ואני לא מבינה
לא טוב, בינינו
לא נוכל להסתיר את עצמנו
את עצמנו משנינו
לא יודעת להבין מה עובר עלינו, איך פתאום
לא שאין כלום, לא שאני כבר לא שלך
ואתה כבר לא שלי
אבל זה מפחיד כל כך
ככה, להרגיש בלי לדבר
לחכות שיתפזר הערפל בינינו
אתה הולך לישון מוקדם..."
ודפקתי חלה עם שניצל.
לא לשפוט.
ככה קראנו לו
ביננו החברות
הוא היה קבוע בבר
היפסטר ביי דה בוק
אבל עם קסם
ואני שנמסה לפעמים
עד שכבר מקבלת תשומת לב
מגבר, גם מולו, נמסתי.
פלירטטי
אפילו שלחתי תמונת שדיים
פעם אחת
אבל מעבר לנשיקה
(שגם היא לא הייתה משהו)
לא היה ביננו כלום
בנתיים ירה לכל הכיוונים
וניסה את מזלו
עם כל אחת מהחברות שלי
נעלבתי
כעסתי
עליהן "שהעזו"
עליו על הדיס ריספקט
והזמן חלף
איתו גם חלף העיוורון
וכבר לא נמסה
לא נפגשנו המון זמן
ואתמול פתאום הופיע בבר.
נורא שמחנו לראות אחת את השניה
התחבקנו ארוכות
קישקשנו כמה דקות
ואחרי חצי שעה
אני כבר בחניון רוצה לנסוע הבייתה
הודעה ממנו: "את עדיין פה? בואי ניקח חדר"
שלחתי סמיילי קורץ
ונסעתי הבייתה.
איך שגלגל מסתובב לו
אבל זה תמיד יהיה הגלגל
הלא נכון
המחשבות משתוללות לי בראש
ביום שבת אראה אותו
זה ממש עוד מעט
הבטן מתהפכת לי
רק מהמחשבה
הוא לא ידע שאני שם
לא ייראה אותי
אבל אני כן
הלב שלי כן
הבטחתי לעצמי
שהוא לא ייקח
לי את המוסיקה
זה גבול אדום
שלא ייחצה.
הוא בכל מקום
ואין לי איך לברוח
אני גם לא רוצה
אבל זה כואב.
כתבתי משהו שאני רוצה לשלוח
חסר לי פאנץ', שורת מחץ
אבל עם רוב הטקסט אני שלמה
יש רגעים ששואלת את עצמי
מה הטעם? בשביל מה?
10 שבועות שלא דיברנו
שתיקה רועמת
כזאת שאומרת הכל
בשקט. בדממה.
אבל מגיע לי
מגיע לי להגיד את שעל ליבי
מגיע לי סוף
מגיע לי קלוז'ר.
I blame you for the moonlit sky"
And the dream that died
With the eagles' flights
I blame you for the moonlit nights
When I wonder why
Are the seas still dry
Don't blame this sleeping satellite
Did we fly to the moon too soon?
Did we squander the chance?
In the rush of the race
The reason we chase is lost in romance
And still we try
To justify the waste
For a taste of man's greatest adventure
I blame you for the moonlit sky
And the dream that died
With the eagles' flights
I blame you for the moonlit nights
When I wonder why
Are the seas still dry
Don't blame this sleeping satellite
Have we got what it takes to advance?
Have we peaked too soon?
If the world is so great
Then why does it scream under a blue moon?
We wonder why
If the earth's sacrificed
For the price of its greatest treasure
I blame you for the moonlit sky
And the dream that died
With the eagles' flights
I blame you for the moonlit nights
When I wonder why
Are the seas still dry
Don't blame this sleeping satellite
And when we shoot for the stars
What a giant step
Have we got what it takes
To carry the weight of this concept?
Or pass it by
Like a shot in the dark
Miss the mark with a sense of adventure
I blame you sleeping satellite
I blame you for the moonlit sky
And the dream that died
With the eagles' flights
I blame you for the moonlit nights
When I wonder why
Are the seas still dry
Don't blame this sleeping satellite
"Don't blame this sleeping satellite
אני מגלה עוד תזכורת ממנו.
שואלת את עצמי.
מה יישאר מכל זה
כשהסימנים ידהו
הזיכרון יידעך
רק לשמור על הלב
שהלב יישמור עליי.
