ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שבועיים. 4 באוקטובר 2024 בשעה 17:35

כל אחד פה נהיה לי איזה רוקסטאר

"שולט על" אעלק.

אז בואו... תלמדו להתנהל, לפנות

לא רק לקחת ולדבר במילים גבוהות

שסביר להניח אין לכם מושג מה

המשמעות שלהן.

אני עצבנית בקטע אחר.

אנשים קטנים עושים צל גדול.

 

שולטים בתחת שלי.

 

לפני שבועיים. 4 באוקטובר 2024 בשעה 11:20

 
Sunrise doesn't last all morning"
A cloudburst doesn't last all day
Seems my love is up
And has left you with no warning
It's not always gonna be this grey
All things must pass
All things must pass away
Sunset doesn't last all evening
A mind can blow those clouds away
After all this my love is up
And must be leaving
But it's not always going
To be this grey
All things must pass
All things must pass away
All things must pass
None of life's strings can last
So I must be on my way
And face another day
Now the darkness only stays at night time
In the morning it will fade away
Daylight is good
At arriving at the right time
But it's not always going
To be this grey
All things must pass
All things must pass away
"All things must pass

 

לפני שבועיים. 3 באוקטובר 2024 בשעה 14:02

אני בקצה.

קצה גבול היכולת שלי 

הנפשית

הפיזית

המחשבתית.

 

אני צריכה חוויה חוץ גופית

לשכח מי אני, מה אני.

לשכח את המחויבויות שלי

את הדאגות, האמיתות והשקרים.

 

צריכה חיבוק

סטירה

צריכה נשיקה סקסית

לשון שתתחבר באופן מושלם לשלי.

 

צריכה לגמור שוב ושוב

ושוב ושוב.

שיאכלו לי את הכוס עד שייכאב

שיימחצו את השדיים שלי

שיזיינו אותי חזק.

 

רוצה למצוץ זין יפה יפה

עד שיירעד

וישפריץ לי על הפנים

רוצה לעשות מלא סמים

ומשני תודעה.

 

רוצה לעשן סיגריית סיפוק

ולשכח שכל זה קרה.

אבל זה לא

 

קרה.

 

 

 

 

לפני 3 שבועות. 2 באוקטובר 2024 בשעה 12:44


"אולי השמיים יפתחו לטובתי
אולי מחר אראה את האור
אולי זוג זקנים שיעברו לידי
יגרמו לי להרגיש יותר גדול
אולי הידיים יכאבו פחות
העיניים יספרו
אולי הכאב יהפוך שקוף
כדי שלא יראו

אולי השמיים יפתחו לטובתי
אולי מחר ארצה לנסות
אולי שני זרים שיעברו לידי
יגרמו לי להרגיש יותר קרוב
אולי העיניים יכאבו פחות
השפתיים יספרו
אולי הכאב יהפוך שקוף
כדי שלא יראו"

 

 

 

לפני 3 שבועות. 27 בספטמבר 2024 בשעה 16:09

כולם מדברים על משבר

גיל 40.

אני במשבר כבר כמה שנים

אז מה זה עוד משבר?

 

כשהייתי צעירה, ימי ההולדת שלי

היו חגיגה.

סוגרת מקום מראש, איוונט בפייסבוק

70-80 אנשים שמגיעים

ואבוי למי שמעז שלא.

 

שותה מקיאה

שותה, נרדמת על הרצפה בבית של ההורים.

קמה עם האנג אובר וריקנות מבפנים.

אבל היה שמח אז מה זה משנה?

 

כבר לא סוגרת מקום מראש

לא מכירה כמות כזאת של אנשים

השמחה נגמרה

נשאר הזיוף

החיוך שנמרח כי צריך

כי חייב

כי אין ברירה

וכי קצת מגיע לי.

 

אני עוברת כלכך הרבה

הנפש שלי סוערת

מחפשת מזור, נחמה

אבל לא מוצאת.

לא בבית ולא מחוץ.

 

אולי משהו יישתנה

אולי אני אצליח לשנות

להשתנות

ועד אז

פייק איט טיל יו מייק איט.

 

כמעטיומהולדת40שמח.

לפני 3 שבועות. 26 בספטמבר 2024 בשעה 11:34

אני רוצה שיחזור

אני רוצה אותנו בחזרה

אני רוצה להפסיק להיות סתומה

אני רוצה להפסיק להיות כלכך רגישה

 

אני מתגעגעת

זה כואב, שורף, גומר

זה לא עובר והזמן

הוא לא מרפא אז תפסיקו לזיין לי בשכל

טוב?

 

 

to make you love me?

 

לפני 4 שבועות. 25 בספטמבר 2024 בשעה 6:10

יש לי הכל

אבל בעצם אין לי כלום

אני לבד, בודדה

מנהלת עולמות, משברים, הצלחות

לבד.

 

חדורת מטרה, כמעט על אוטומט

עד שנשברת, מתפרקת

בוכה, צועקת, בשקט

שלא יראו, שלא יישמעו.

 

מדברים איתי, אליי, משירה מבט

משנה הבעה בפנים, שלא ישימו לב

אין קול, רק השפיים זזות.

לא שומעת, לא מקשיבה.

לא מסוגת להכיל. 

 

מלאה עד אפס מקום.

שומעת את המחשבות שלי

את הקולות בראש

שכל היום מושתקים.

 

אני לבד

לא משנה כמה אנשים יהיו מסביב

אני בודדה

זו מלחמה שתימשך לתמיד,

אין הסכם שלום

אין הפסקת אש.

 

יש לי הכל, אבל אין לי כלום.

 

 

 

לפני חודש. 21 בספטמבר 2024 בשעה 20:28

מגיע שיר שמזכיר לי אותך

הלב מחסיר פעימה

הנשימה נעצרת גם היא.

 

סעמק איתך.

 

לפני חודש. 20 בספטמבר 2024 בשעה 5:55

היא לא מתחלקת

יושבת טוב ויציב

מונעת מהאוויר

לרוקן ולמלא 

את הריאות.

 

גורמת לעיניים

לשקף את מה שבפנים

הן לא משקרות, העיניים.

העצבות, הריקנות

התבוסתנות.

 

"לא מספיק טוב היא צועקת

אני לא מספיק טובה"

 

 

לפני חודש. 18 בספטמבר 2024 בשעה 15:29

ההגיון מבין, הוא הפנים

זה מת. נגמר. 

מה שהיה כבר לא יחזור

אני בלופ מתמשך

שלא נגמר 

ויש לי סחרחורת.

 

אני מחפשת תירוצים, סיבות

הסברים, שקרים שיישמעו הגיוניים

רק כדי שייכאב פחות

אבל בסוף כואב יותר ויותר.

 

צריכה שייקח ממני את התקווה

את הכלום הזה שאני נאחזת בו

את ה"חסד נעורים" לימים היפים 

שידענו.

 

תגיד לי שנגמר

שמיצית, שמאסת

תן לי את הסוף שאני לא מסוגלת

לתת לעצמי.

 

 

סמרטוטה.