סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שבוע. 14 בנובמבר 2024 בשעה 9:23

פנה אליי אתמול מישהו

וכותב לי:

"המליצו לי לפנות אלייך ולהכיר אותך"

הופתעתי ממש ושאלתי מי הממליץ/ה.

מייד חשף את שמה של הממליצה.

מעולם לא דיברתי עם הבחורה

מניחה שאולי הגבתי לפוסט שלה

או סימנתי "לייק".

הוא הגדיל ראש והעביר לי צילום מסך

בו ניתן לראות כי מפנה אותו אליי

ומחליטה בשמי, כי אשמח אולי להיפגש!!

ולהכיר. להלן צילום מסך ששלח לי:

זו חוצפה שאין לתאר.

אני לא צריכה, לא רוצה, לא מבקשת או ביקשתי שימליצו עליי. אני יודעת לדאוג לעצמי ולבחור את מי ארצה להכיר ולפגוש. לא רכשתי מנוי לטינדר. עם כל הכבוד.

דיווחתי עליה כמובן וגם כתבתי לכלובי בפרטי.

 

אני פשוט בשוק שבכלל נקלעתי לסיטואציה הזאת.

 

את יודעת מי את.

לפני שבוע. 13 בנובמבר 2024 בשעה 8:33

אז למי שעוקב, להלן עדכון.

החתיך מהבר, חזר.

אז אחרי שהתפרקתי פה

שהרסתי, חירבתי, דפקתי

את הסיפור איתו

אחרי ההודעה הדוחה שכתב לי.

אתמול הלכתי לבר

כל הדרך התפללתי

שלא יהיה שם

אממה... ההוא שם למעלה

כנראה היה עסוק

ומר חתיכוש ישב לו על הבר.

הלב שלי על 5000

לא יודעת מה לעשות

לגשת? להגיד שלום מנומס?

להתעלם? התיישבנו אני והחברה

שתינו עסוקות בשלנו

וקמנו לכיוון השירותים

ועברתי דרכו.

הוא הסתובב אליי, חייך חיוך

של חצי מנה פלאפל

מבסוט! (אמא שלי לא מחייכת אליי ככה)

מה נשמע? מה עניינים?

אני כולי בשוק, לא מגיבה 

אומר לי: הכל טוב? 

אני: כן? בטון חצי מופתע

הוא: בטח! 

נתנו נשיקה על הלחי

והמשכתי לדרכי.

 

אחרי כמה דק' מסמס לי:

"אפשר ללכת ביחד הבייתה"

 

הפעם היה קצר לעומת הפעמים הקודמות

אבל עדיין וואוו וואוו וואוו

איזה כיף זה שמישהו עף עלייך

על הגוף שלך

שעושה הכל כדי לענג אותך.

היה לי מהמם

מחכה לנפילה שתבוא

זה ייכאב

אבל איך נקום אם לא ניפול?

 

הזיות זה כאן, למי שתהה :)

 

לפני שבוע. 13 בנובמבר 2024 בשעה 4:53

יצא לי לקשקש כאן

עם לא מעט אנשים

הרוב המוחלט

לא מצליח לנהל שיחה 

שהנושא שלה לא מיני

או לא מסתכמת ב"אני שולט עכזר"

אבל יש כמה שאיתם

כן התפתח שיח אמיתי

בוגר, חכם, נעים, מנומס

אפלטוני. חברי.

וזה קרה לי עם "הברון בכפכפים" (של זהרורים.)

תמיד ידע להגיד את האמת

בדרך הנעימה שפחות תכאב

ניסה לגרום לי לראות את המצב

בעיניים אופטימיות

ולחזק ולעודד שיהיה טוב.

אז תודה איש יקר.

מניחה שאתה מבין

שאם הפוסט הזה נכתב

זה אומר שצדקת.

תודה על הכל.

לפני שבוע. 12 בנובמבר 2024 בשעה 11:55

"בלי שנרגיש

משהו יישתנה"

 

לפני שבוע. 12 בנובמבר 2024 בשעה 6:48

קיוויתי שאתעורר בלי המועקה

בלי הקושי לנשום

שאפקח את העיניים

שאצליח לחייך

להתחיל מחדש

כמו השמש

שעולה כל בוקר מחדש

שולחת את הקרניים

מחממת, מלטפת

היא נעימה בתקופה הזאת

של השנה

זה יבוא

השקט

השלווה גם היא תגיע

עד אז

השיגעון פה

ליידי, בתוכי

 

לפני שבוע. 11 בנובמבר 2024 בשעה 15:47

אולי אלה הימים של לפני המחזור

בהם הכל רגיש ולחוץ

אולי אלה הם החיים שלי

עליות, ירידות

תקוות, אכזבות

ריצוי, מיצוי

ריקנות.

 

הלב שלי לא מסוגל להכיל

הוא, אני, מנסה, מנסים

אבל הסטירות הופכות

חזקות יותר

קשות יותר

אני לא בנויה לזה.

 

למה הכל חייב להיות מסובך?

למה אני חייבת לקחת הכל קשה?

לא מסוגלת להקליל, לזרום

לא ליפול מכל שטות

לא להתרגש מכל אדיוט.

 

ויש אותו, שהוא תמיד שם

בראש, בלב, במחשבות

הוא בא, הולך, חוזר

עושה בי כרצונו

אני מאפשרת לו

מסכימה

ואז הוא מפסיק.

 

אני נשארת לבד

עם תחושת האשם

עם תחושת הריקנות

והציפיה שלא נגמרת

לא משנה כמה גדולה

תהיה הכתובת על הקיר

ולא משנה כמה בוהק

יהיה אורם של הנורות האדומות.

 

מורחת על הפרצוף

חיוך מזוייף

שמסתיר את העצב

את הסערה שמתחוללת

סמים, חברים, מוסיקה

וכמה שקרים, אוי השקרים.

 

אולי אני לא בנויה לזה

אולי צריכה לברוח מהכל

להפסיק, להתרכז במלחמה מול עצמי

קשה ככל שתהיה

השאלה, אם אנצח

ומה יישאר לי בסוף

מה יישאר

ממני

 

לפני שבוע. 11 בנובמבר 2024 בשעה 10:55

שמישהו יחבק אותי

ויילחש לי באוזן

שהכל יהיה בסדר

Is it too much to ask?

 

לפני שבוע. 11 בנובמבר 2024 בשעה 8:11

לפני שבוע. 10 בנובמבר 2024 בשעה 11:45

אני חייבת לפרוק את זה.

אנשים פה מרשים לעצמם לדבר ולהגיד דברים שהם פשוט גורמים לי לאי נוחות ולהרגשת חוסר בטחון לפרסם פה תמונות או אפילו מילים.

 

כתבתי בפרופיל שלא מחפשת לשלוט/להישלט.

 

אני מפרסמת כאן תמונות שלי בעירום אבל זה ממש לא מהווה אישור להתחיל איתי סקסטיניג בלי לשאול לפחות או להזהיר לפני.

 

להטיח בי משפטים כמו: "זה כי את ונילית" בנסיון להקטין אותי או לגרום לי להרגיש שאני סתומה שלא מבינה את מהות החיים. פחות חבר'ה. פחות.

 

אני עצובה, שבורה, ממורמרת יגידו אבל אני אחלה זיון וסקסית ומהממת במיטה. יותר מהרבה א.נשים שמתגאים פה על היותם עילוי בדסמי ובסוף מתגלים כחרא סקס או פרטנרים לסשן.

 

רמת הזילזול והזילות כאן לפעמים גורמת לי לתהות מה אני עושה פה

אבל יש כמה עפרונות מחודדים ונשים שהפכו חברות שכנראה משאירים אותי פה וגורמים לי להרגיש נעים ובטוח.

 

פרקתי

 

לפני שבוע. 10 בנובמבר 2024 בשעה 9:03

מבאס אותי שהתפקשש עם החתיך מהבר

זה יושב לי על הלב

לא. לא התאהבתי

אין כאן רגש רומנטי

זה על טהרת המיניות

וזה מה שמבאס

המפגשים ביננו

היו בול מה שרציתי

מה שחיפשתי

היה חיבור מיני מושלם

לשנינו היה כיף

הוא לא הסתיר

בא לי לתקן

בא לי שוב

לא יודעת אם

אפשר

כדאי

או איך

 

סעמק