סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שבת, 6 ביולי 2024 בשעה 9:16

תמיד לימדו אותנו איך לשמור על הכל. חפצים, חיות, חברים. לא לימדו אותנו איך לשחרר כשמגיע הזמן, כשצריך. הוא חדר לי ללב, למוח, לנשמה, לוורידים. הוא עשוי מהחומר הכי רעיל שיש. נדבק, נספג, גורם לנזק בלתי הפיך.

הלב שלי מרוסק והכאב כבר הפך מכאב נפשי לכאב פיזי, לעצבות שלא מרפה, קשיי נשימה ודופק במהירות של 500 פעימות בדקה.

אני רוצה לשחרר אותך, אני רוצה לחזור לנשום, לחייך מבפנים. מגיע לי. לא עשיתי שומדבר שכל זה מגיע לי.

ואולי בעצם...

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י