הלב שלי.

יש מערכות יחסים שנגמרות, דרכו של עולם.

בהחלטה משותפת או חד צדדית, כאלה שמסתיימות 

כי לא עמדו במבחן הזמן ויש כאלה שמחברים למכונת 

הנשמה ומשאירים אותה בחיים בדרך הכי מלאכותית ואכזרית שיש. מתי מבינים שהגיע זמן לנתק את הכבל

מהחשמל, להיכנע לטבע ולאפשר לו לעשות את שלו?

איך או מאיפה שואבים את הכוחות, לביצוע הפעולה,

להבנה אמיתית של הנפש ולאפשר החלמה

והתקדמות לרגש הבא שירסק אותי?