הלב שלי.

אאספרסו​(שולט) - את כואבת
הכאב יעבור
את תמשיכי
גאה ואמיתית
חיבוק

TushTush - הפסקתי לקוות. תודה על החיבוק

ste or​(שולט) - טוש
זה בסדר להתפרק ולבכות
הקלישאה של הזמן עושה את שלו
תמיד מוכיחה את עצמה בסוף
תנשמי עמוק
תני לזה להשתחרר
טוב שאת פורקת בכתיבה

שולט שונה בנוף​(שולט) -
לא יודע למה אבל משום מה ציפיתי לראות תמונה של ניר וגלי ושיהיה כתוב בפוסט "אני שרקן? אני כביה?"
רק 9 בבוקר, מוקדם מדי בשביל שטויות חחח

TushTush - לא היית חייב לקרא. שטויות אתה אומר... בוגר. בטוחה שאתה מרגיש טוב עם עצמך אחרי התגוכה הכלכך מיותרת הזאת.

בגמילה​(אחר) - כולנו שום וכלום דבר....we are just dust in the wind.
מתוך בפרספקטיבה הזו אפשר לנסות לשחרר ולהשתחרר

TushTush - מנסה. מנסה. אולי אצליח בסוף..שלי..

snowman - את הכל
את מיוחדת
את שווה
אל תוותרי ואל תחשבי ככה
את נהדרת ותגידי את זה כל הזמן
גם אם את מרגישה בבועה- אפשר לפוצצ אותה בשניה כמו בועת סבון של ילדים ותהיי שוב חוםשיה

TushTush - אם רק הייתי מצליחה להרגיש פסיק, מהכתוב. פסיק. זה היה הכל. אבל, אני לא. ומשלימה עם זה

Alchemist​(שולט) - מיד אחרי פיצוץ יש רעש גדול, והרבה חתיכות מתעופפות, ולא ברור בכלל מי ומה ואיך.
ואחר כך הכל שוקע, אבל עוד מעלה עשן, ואי אפשר לראות, ואי אפשר לנשום. אבל גם זה שוכך, ואז יש שקט. ואין כלום. רק הרס וחורבן, ונראה שלעולם לא יהיה משהו אחר.
עד שמתחילים לאט לפנות ההריסות. ולנקות. ולהכין את השטח. ולהתחיל לבנות מחדש.
ולפעמים זה לוקח שבוע. ולפעמים חודש. ולפעמים שנה. אבל זו דרכו של עולם, וכך קורה תמיד.
חיבוק.

TushTush - -לב-

למעלה ולמטה​(מתחלף) - מזל שיש בלוג
אפשר לפרוק
הפריקה מן הסתם תוריד את סף הכאב

החוקרת - לא לי.