סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום ראשון, 4 באוגוסט 2024 בשעה 17:49

דיי דיי. 

כמה עוד אכתוב

שהלב שלי שבור

שאני מטומטמת וטיפשה

שאני לא מצליחה להתנתק

 

אבל גם כשמנסה לחבר

הצד השני מנתק

בלי למצמץ

בשניה שמבין

כמה סדוקה אני.

 

יש בי גם שמחה

יש לי המון רגעים של אושר

ןחיוך

 

אבל העצב...העצב....

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י