הלב שלי.

כלכך כמהה לתשומת לב

שמישהו יביע עניין

וכשזה קורה

אני כלכך מתרגשת,

שעוצמת עיניים.

קוראת כל מילה בשקיקה

מחכה למילה הבאה

מקווה שאצליח לעניין

לרתק, לסקרן.

אבל סופו של כל בלון להתפוצץ

אנשים בוחרים לנהוג בעיורון

כלפיי חוץ.

רואים רק את עצמם.

דואגים לאינטרס האישי

גם אם במחיר שהצד השני

ייפגע, מה זה משנה

הוא חסר משמעות.

כמו השיר:

"ואני הטיפשה, לא הקשבתי ללחן

כי רציתי לטעום מהכל בחיים"