סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום רביעי, 28 באוגוסט 2024 בשעה 4:14

לא עניתי לך אתמול

שאלת, איך היה לי כשנפגשנו

וזה רק אחרי שאני

העזתי לשאול קודם.

 

נזכרת בי אחרי שבוע.

שבוע אחרי שבמשך

יותר משעתיים

הזין שלך היה בתוך הפה שלי

שהאצבעות שלך

פילחו את הכוס שלי.

 

נכנסו ויצאו מתוכי

מהר, חזק

עד כדי דימום.

 

לקח לך שבוע

לשאול לשלומי

(לכאורה)

לחזק את האש הקטנה

שמחזיקה אותי

שבויה שלך.

 

לא עניתי לשאלה שלך

ספק אם שמת לב

ספק אם זה מזיז לך

ספק אם בכלל אכפת.

לך.

 

ואני?

שוב מתעוררת עם כאב

בלב.

האם זה כאב גדילה

שיביא איתו שקט

ושלווה?

 

או שזה כאב שמבשר על הבאות לבוא?

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י