אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני חודשיים. 6 בספטמבר 2024 בשעה 21:13

לפעמים אני מאבדת

את הפוקוס

את הריכוז

את ההבנה

שאף אחד מלבדי 

לא אשם בכאב שלי

לפעמים זה מתפרץ

ממני וזה מכוער

מעליב, תוקפני

שלא בצדק

שלא לצורך

סליחה.

 

אתה יודע מי אתה.

Blue eyesavi - עדיף שתאמרי לו את זה בארבע עיניים
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י