סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום חמישי, 9 בינואר 2025 בשעה 16:35

אני אצליח לקום

אצליח לחזור "לראות" שוב?

את מי שאני

את מה שאני

את החסרונות

את היתרונות

את הלב

את הנפש

אצליח לשמר?

אצליח לשפר?

 

יבוא יום 

שאתעורר ולא אחשוב

על הדייר שבלב

הדייר הזה שמרסק

הורס, בוזז, משמיד

כל חלקה טובה

שעוד נותרה

 

לא מגיע לו אותי

לא מגיע לי אותו

 

אני חוטפת

מכה

ועוד מכה

עוד בועה שמתפוצצת

עוד אגרוף לבטן

עוד אכזבה

לאוסף.

 

זה חייב לקרות

זה חייב להיגמר

אני חייבת לצאת 

מזה.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י