סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שישי, 10 בינואר 2025 בשעה 3:42

ברביעי ראיתי אותו

את הדייר של הלב

על הבמה

כתבתי לו

שאני מסתכלת עליו

שיידע

חשבתי, בטיפשותי

ספק תמימותי

שזה יזיז משהו

שיביע שמחה

שאני שם

שנוכל לתת חיבוק

אחרי כלכך הרבה זמן

אבל במקום

הוא ענה ועדכן

שהילדה ההיא, גם שם

זה ריסק אותי

אבל גם חיזק

הייתה התכתבות לא נעימה

בסופה אמר שמרגיש 

שאני "קרבית" 

שנמשיך למחרת

(לא באמת הריי)

כתגובה

השבתתי את האינסטוש

והפייסבוק

שלא נוכל לתקשר

ספק אם ניסה 

לכתוב ופתאום

לא מצא אותי

ספק אם בכלל ישים לב

 

בסופו של דבר

אני "נענשת"

גם מהיחס שלו

גם מהניתוק

(אני טוש ואני מכורה לרשתות חברתיות)

אני פאתטית

עלובה

וחלשה

 

הכאב הזה

מועיל

הוא מביא לי את האמת

המרה, הכואבת

המכוערת

ישר לפנים

ישר ללב

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י