סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנה. יום שישי, 7 בפברואר 2025 בשעה 5:00

הדייר של הלב כתב לי

אחרי שלא עניתי לו 

כשכתב לפני 3 שבועות

אתמול הוא כתב שוב

אני מביטה על הטלפון

והבכי הפך לבלתי נשלט

הדמעות שורפות

את הפנים העייפות שלי

הנפש שלי מדממת

ואני צורחת באוטו

"למה?"

 

הבעיה היא אצלי

אני רוצה יותר

אני רוצה את "פעם" 

אני רוצה משהו שלא יחזור

קירבה שאי אפשר לייצר שוב

והוא?

אכפת לו

הוא שואל, מתעניין

שוכח שהשיחה הקודמת 

הסתיימה לא טוב

"אין לי כח לשטויות ביננו"

 

תוהה אם זה כי מנסה להגיד

ששום דבר לא נוגע בו

או ששום דבר לא יפריד את החברות הזאת

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י