הלב שלי.

אני כבר לא מאמינה 

לדייר של הלב

לא מאמינה למילים

שהוא מקליד

מתכתבים שעות

ימים

אני קוראת

עונה, משתפת פעולה

ולא מאמינה לאף מילה

פעם המילים שלו

היו טהורות, אמיתיות, כנות

היום הן מטונפות, מזוייפות

אין זכר למה שהיה

מה שהיה נגמר

אבל אני עדיין שם

מתרגשת

מתפתלת

נמסה

מתרפסת

הראש מבין

העיניים רואות

עד כמה אני שקופה

בלתי נראית

אני כלי הכלה

ברגעים שאין לו

אף אחת אחרת זמינה.

"את חברה שלי

אני אוהב אותך ככה,

כמו שאת

שחררי את כל השאר

זה הכל בראש שלך"

תמיד הקפדתי

שלא להצטער על העבר

מניחה שתמיד יש פעם ראשונה

או שצריך להתחיל מאיפשהו

הלוואי ולא היינו מכירים

הלוואי והלב שלי לא היה צמא

אליך

הלוואי והייתי מצליחה לראות

את כל מה שהוא לא רואה

בי.