סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנה. יום שלישי, 18 בפברואר 2025 בשעה 6:49

אם יישאלו אותי

מה החוזקות שלי/ שבי

מה החולשות שלי/ שבי

בלי היסוס אני אענה:

 

What you see is what you get

 

בטוב

ברע

ביפה

במכוער

ברך

בקשה

בעדין

ובגס

 

אני זאת אני.

 

אבל לפעמים יש מצבים שבהם אני צריכה לצאת מהקופסא, מהתבנית, להיות מישהי אחרת כדי שאוכל לשמור על עצמי (מבולבלים? גם אנחנו)

 

בשבת אראה את הדייר של הלב

הוא יודע שכנראה אהיה שם

בשיגרה

אני כותבת לו שנמצאת

עונה שניפגש אחרי

אומרים שלום קצר

שמשאיר אותי מאוכזבת

כי מבינה שההתרגשות שלי

ממנו היא לא הדדית

וזה כואב כל פעם מחדש

 

בשישי האחרון, להרגשתי

הוא השתמש בי כדי לגרום

למישהי אחרת לקנא

זו תחושה נוראית

שקשה לי להשלים איתה

אני יותר מזה

אני לא כלי משחק של אף אחד

בטח שלא מול ילדה שתקנא

ובמה? בי? בכלום שיש ביני לבינו?

בהצגה שיקרית? 

לא לא אתן לזה יד

 

אני רוצה לנהוג אחרת

לא לתת לו אותי על "מגש"

רוצה לבחון

אם יחפש אותי

ייכתוב לי מיוזמתו

אם יראה את חברה שלי

ויתהה איפה אני

אם יישאל, אותה, אותי

או ייתן לזה להיות כמו שזה

ולא נתראה

 

זה הפחד הכי גדול שלי

האמת הזאת

לגלות אותה

אבל נראה שאין ברירה

 

זה חייב לכאוב מספיק

כדי שזה ייגמר

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י