לפני שנה. יום ראשון, 23 בפברואר 2025 בשעה 12:02
היה לילה קשוח אתמול
יותר מידי משני תודעה
מעורבבים עם רגעי אושר
עם מוסיקה שחודרת ללב
ולגוף.
יחד עם אכזבה נוספת
אגרוף לבטן
יחד עם האמת המרה
והכל כך הכרחית
יכלתי להבליג
להקליל
לקבל את מה שיש
בכניעה, בשתיקה
אבל אני לא מסוגלת
לא מסוגלת לשאת
את ההבנה שהדייר של הלב
פשוט שם עליי זין
במסבה של מילים יפות
וניצול החולשה שלי
אני נלחמת על התשומת לב שלו
והוא נהנה מכל רגע
ומרשה לעצמו
כי אני הריי, תמיד אהיה שם
נו מטר וואט.
הוא (עדיין?) לא כתב לי
אתמול הגיב להודעה
שנדבר היום.
תוהה
אם נדבר, לאן זה יוביל
אם לא נדבר, מה עכשיו?
ייתכן והוא יגיד שנמאס
שמעדיף שננתק קשר
וזה הדבר הכי טוב שהוא יוכל לעשות
וזה הדבר שאני הכי מפחדת ממנו בעולם
שהדייר של הלב
יעזוב ללב אחר
כך או כך
לא אחזור בי מההחלטה שקיבלתי
זה הצד שלי בעסקה
ייכאב.
כבר עכשיו כואב