לפני שנה. יום שבת, 12 ביולי 2025 בשעה 6:03
בחמישי היה לילה מוגזם
מוגזם ברגשות
מוגזם במחשבות
מוגזם בתהיות
מוגזם בהבנות
המון משני תודעה
המון אנשים
מעט מאוד
מאוד מעט
שעות שינה
המון שעות
"ערות"
ואז ג'ימבורי עם הקטנה שלי
האף נוזל
"העיניים מפוצצות ליכלוך של "בוקר"
אדומות, צורבות
גם משקפי השמש הכהות
לא מסתירות את מה שמאחוריהן
אפס סבלנות
לבני אדם
קטנים כגדולים
רק רוצה שייגמר
תופסת פינה בצד
ופורצת בבכי
כן. אני בכיינית
אני בוכה ואוהבת לבכות
זה משחרר, מנקה
גורם לי להרגיש אנושית
ואף אחד לא רואה
ואף אחד לא שם לב
עד שהקטנה שלי ניגשת אליי
מרימה את המשקפיים
"אמא, למה את בוכה?"
לוקחת לי את היד ואומרת:
"בואי נלך הביתה, סיימנו"