סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנה. יום שלישי, 29 ביולי 2025 בשעה 0:04

אני לא מדברת עליו כמעט

על הדייר של הלב

לחברים.ות שלי 

טובים וקרובים ככל שיהיו

כבר אין מה להגיד

כבר אין מה להציע

"נאמר כבר הכל'

"ורק אני מרוב אהבה שותקת"

אני מתגעגעת אליו

אני מתגעגעת אליו

זה כואב לי בגוף

זה גומר לי את האוויר

הוא אפס ונרקסיסט

וזרק אותי "בתום השימוש"

השאיר אותי מונחת והלך

אפילו לא ברח

בשקט בשקט

נעלם, מחק ושכח אותי

ואני לא מצליחה

למחק

לשכח

להמשיך לחיות

כאילו הוא מעולם לא היה

כאילו הקשר הזה לא קרה

אני לא בטוחה שרוצה

לשכח, למחק

הייתי שם, הוא היה שם

זה נורא, פשוט נורא

או שמא מדהים

שיש אנשים עם כוחות על כאלה

שמכניסים ומוציאים אנשים מהלב

בקלות, בלי כאב, בלי רגשות

למה לי אין כוחות על?

למה אני כלכך חלשה?

למה אני, אני.

 

?

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י