סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני כחצי שנה. יום שני, 15 בדצמבר 2025 בשעה 12:13

מה  יקרה?

אם אפתח את ההודעה

אם אגיב

אם שוב אפול

שוב אתן לו את הכח 

לזלזל

לפגוע

להעליב

להטיח בפרצוף שלי

כמה חסרת חשיבות

כמה חסרת תכלית אני

מבחינתו

עבורו

הכל במסווה של "חברות"

מה יקרה?

שוב דמעות

כבר שכחתי איך זה מרגיש 

כשהלחיים יבשות

כשהעיניים לא צורבות

שכחתי איך זה מרגיש

לא להתעורר וללכת לישון

עם אבן בנפש

 

העצב, האכזבה, הכאב, הדמעות, הבכי

כולם כבר כאן, איתי, חלק ממני

 

אז מה כבר יקרה?

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י