בעוד 30 יום
(אלא אם יהיה שינוי של הרגע האחרון)
אראה את הדייר של הלב
הוא יהיה על הבמה
במלא תפארתו
ינגן כמו שרק הוא יודע
ואני אהיה שם
בקהל
הוא יראה אותי
לא תהיה לו ברירה
כן, אני מתכוננת לזה
מנסה להכין את עצמי
החלטתי להביא לו את "המאס'ג סטיק"
אבקש מאחד עובדי הבמה
לשים לו בצד אחרי ההופעה
ומעכשיו, עולות המחשבות
לכולן אותה המסקנה
זה ייכאב
אם אכתוב לו ואלך, זה מוטיב חוזר
נעשה כבר ולא באמת הוביל לשום מקום
כי.. הנני כאן
אבל
מה אעשה אם:
הוא יכתוב לי תוך כדי ההופעה?
להגיב? לא להגיב?
אם לא יכתוב
זה אגרוף לבטן, הכרחי, נחוץ
כאב שיישרוף תנשמה
אבל אולי זה מה שצריכה
שייכאב לי מספיק
אם לא יגיד כלום
גם אחרי שיקבל את "המשלוח"
שוב ארגיש קטנה
שוב ארגיש את הזילזול
את חוסר החשיבות
זה ייכאב, אבל אולי זה מה שאני צריכה
שייכאב לי מספיק
באיזה כאב אבחר?
מאחלת לעצמי להיות חזקה
פעם אחת
פעם אחת ושתהיה האחרונה