סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני כחצי שנה. יום רביעי, 21 בינואר 2026 בשעה 19:42

זה בא בגלים הריי

יש ימים שקטים

ויש ימים 

שהנפש שלי

גועשת, רועשת

משתוללת

ככה עכשיו

ממש הרגע

בא לי לצרוח

איך הוא מוותר עליי ככה?

איך הוא מרשה לעצמו?

אני לא משוגעת

אני יודעת מה היה

יודעת שנגמר, ממזמן

מסרבת להפנים

מסרבת לשחרר

מודה

ועדיין

אני מתה כל יום מחדש

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י