לפני שנה. 2 בנובמבר 2023 בשעה 16:20
היום אחרי שהסתובבתי אני לא יודעת כמה זמן עם רגליים של פועל בעזה, עשיתי סוף סוף פדיקור.
סוטים… להתפקד
write or die
לפני שנה. 31 באוקטובר 2023 בשעה 9:24
צריך שתיהיה כאן את האפשרות לסטורי.
מה יהיה עם האתר הזה?
לפני שנה. 30 באוקטובר 2023 בשעה 18:29
הגעתי להורים שלי עם הקטן, לראות את אחי הגדול שחזר לביקור קצר מברלין להזדהות עם המולדת.
כולם מתיישבים בסלון, אני אמא אבא אחי ואחותי.
ואז זה מתחיל…
אבא שלי מוציא ברושור גדול ויוקרתי, עם דף מנויילן מאחורה של חשבונית עם סכום הזוי.
אבא: אני מבקש בבקשה, במיוחד ממך לולה שלא תעשו פה פרצופים ועניינים. אני כבר שילמתי הכל והכל סודר.
כשאני מת אתם שורפים את הגופה שלי.
אני: מה?
אבא: שורפים את הגופה
אני: תגיד לי אתה התחרפנת סופית?
אבא: זה כבר סגור חבל על האנרגיות
אני: ואז מה?
אבא: ואז תקבלי את האפר שלי בצנצת
אני: ומה נראה לך? שאני אחזיק את הצנצת הקריפית הזאת ?
אבא: לא, תפזרי אותה.
אחותי: איפה?
אמא: אולי באיטליה הוא אוהב את איטליה
אני: אז סגרת לכולנו טיסה לאיטליה גם, בחשבונית הזאת?
אבא: שום איטליה, תפזרי אותי כאן בחוף פולג
אני: מה חוף פולג? לא מספיק העונש הזה, לפחות שניסע לאיטליה.
אחי: אני חושב שזה יופי של רעיון, ואני רוצה שתשרפו גם אותי.
אני: תגידו אתם מפגרים? כמה חוסר התחשבות?? ואם ארצה לעלות לקבר, להגיד שלום??? משהו????
אבא: את יכולה לשכוח מלדחוף אותי בארון קטן ומסריח בתוך האדמה שיאכלו אותי תולעים. לא רוצה את זה!
אני: למה אתה מענה אותי למה??? לא מספיק בחיים אתה כל הזמן מענה אותי, עכשיו גם במוות????
אחותי: 🤦🏼♀️
אני: ראיתי פעם אפשרות לשרוף גופה ולהפוך אותה לתכשיט או יהלום
אבא: פותח את הברושור. הנה יש כאן אופציה כזאת, אפילו אופציה להטיס את האפר לחלל.
אחי: יש לך את זה ביותר קרינג׳, להסתובב עם אבא על האצבע.
אני: לפחות שיצא לי מהשריפה הזאת משהו
אמא: שישרף למי אכפת
אני: טוב אין לי כח יותר למשפחה הזאת. אני הולכת. שלום.
לפני שנה. 29 באוקטובר 2023 בשעה 21:17
מה זה בעצם ביזאר?
יש לזה פרקטיקה ספציפית?
או שזה סתם ביזאר בכלליות?
ואשמח לדעת מה זה ביזאר בשבילכם?
דוגמאות יתקבלו בברכה 😁
לפני שנה. 29 באוקטובר 2023 בשעה 10:33
הכרתי המון המון פשוט המון אנשים בחיי, בדגש על גברים.
מהארץ וגם בתקופה שגרתי בחו״ל.
אבל כשפגשתי את בעלי, הרגשתי בלב שזה זה, שאיתו אתחתן,
ואיתו אקים משפחה.
הוא אומנם לא בכלוב, ולא יראה לעולם את שכתוב,
אבל אני מקדישה לו את הבלוג הזה.
לאיש הכי סובלני, הכי מכיל, עם נתינה אין סופית, שמעולם לא
אמר לי לא. שמוציא ממני את כל הטוב שבי, שמעיר אותי בבוקר
עם נשיקות בצוואר. שכשאנחנו מבלים ביחד תמיד צוחקים
ונהנים. ונכון, הוא וונילי, אבל הוא הוונילי הכי טעים שקיים
בעולם. וככל שאני פוגשת כאן יותר ויותר גברים, שחלקם אגב
מקסימים, יש פה גם פחי אשפה גדולים ,
שרק מזכירים לי כמה טוב בבית!!
אז בעלי היקר והאהוב. אני יודעת שקשה לך עם העובדה שאני
מרטיבה רק משליטה, אבל שתדע שאין אף אחד שם בחוץ
שמגיע לקרסוליים שלך.
תודה לך על מי שאתה בשבילי.
אני אוהבת אותך❤️
לפני שנה. 29 באוקטובר 2023 בשעה 9:15
מישהו עשה לי הבוקר מנוי.
אז כנראה שנתראה פה גם מחר וגם מחרתיים.
המשך יום נעים. זדיינו.
לפני שנה. 28 באוקטובר 2023 בשעה 21:15
עוד 5 ימים מסתיים לי המנוי ואני עפה מהאתר הזה.
לפני שנה. 28 באוקטובר 2023 בשעה 16:11
בתוך הבריכה שלך. פשוט לצוף שם עם עיניים עצומות ואוזניים בתוך המים. לשמוע את השקט של המים. בלי תינוק, בלי בעל
ושקט. פשוט שקט!!
שתאכיל אותי, ואחר כך תוציא אותי ותייבש אותי עם המגבת. ותלביש אותי.
בלי לדבר.
אני יודעת שאתה רוצה לראות אותי. אבל הכל כל כך מורכב אצלי. ומסובך.
מקווה שתבין.😔
לפני שנה. 22 באוקטובר 2023 בשעה 17:37
מה חשבתי לעצמי, שלא נכנסתי לאתר הזה כשהייתי רווקה.
מה?????????
לפני שנה. 21 באוקטובר 2023 בשעה 20:13
אני יודעת שאני לא אמורה לכתוב את זה או לחשוב על זה!
אבל אני בסך הכל אישה. אישה רכה. אמא. אמא לתינוק רך קטן
ומתוק.
גוללתי באינסטגרם ונחשפתי לפרסום של דף תומך חמאס,
שמראה באמת דברים מזעזעים של תינוקות קטנים פצועים
במצב קשה. ילדים קטנים שמחפשים את המשפחה בין ההריסות
תינוקת בת 8 חודשים בערך מגואלת בדם רועדת, ממש רועדת
מפחד שוכבת לבד בבית חולים כי המשפחה שלה נהרגה.
עכשיו זה ברור לי, וברור לכולנו שהם הביאו את זה על עצמם.
אבל מה הילדים המסכנים אשמים אלוהים מה??
כמובן שאין מה להשוות לעובדה שאנחנו אמרנו להם לברוח והכנו
אותם, ומי שחטף, זה ממלחמה אווירית, שזה אלף אלפי הבדלות
מטרוריסט שערף ראשים וגדע ידיים של תינוקות קטנים.
או פיזית כיוון רובה וחירר ראש של תינוק 40 פעם.
אני מרגישה כמו יישות אור בתוך עולם של חושך!
הנפש שלי לא מכילה יותר. זהו אני בתפוסה מלאה.
אני מרגישה שישראל לא פועלת נכון. אני מרגישה שמשהו רע
מאוד עומד לקרות כשהחיילים יכנסו לעזה. מחכה לנו אמבוש.
אני רוצה לעצור את הכל! שנחשב מסלול מחדש. אני מרגישה
שאין באמת מחשבה או רעיון מאחורי המהלכים שלנו. אלו
אינטרסים אישיים בלבד של מי שמנהל את המדינה.
וקשה לי וכואב לי ואני מרגישה חסרת אונים.