סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיית הבר

כשמתברגנים.
לפני שנה. 2 באפריל 2023 בשעה 23:21

בהתחלה הגדרתי את עצמי כשולטת.

ואז שיניתי לסוויצ'ית. מה שלא עבד בכלל כי כל נסיון שלי להישלט התהפך.

ואז נמאס לי מהכלוב, מהבדסמ, ממערכות יחסים שמבוססות על איך אנחנו אוהבים את הסקס שלנו.

ואז פגשתי את בעלי. אדם אם ערכים שמתאימים לשלי, אדם עם סקרנות אינסופית, אדם שיכלתי לראות אותו כאבא לילדים שלי. מאז עברו הרבה שנים.

הוא לא בקטע של בדסמ בכללי. אבל כשהוא מנסה ללכת לכיוון בשבילי, כי הוא יודע שאני אוהבת את הרעיון של שליטה, אז הוא הולך לכיוון השולט ומשחק איתי ומזיז אותי איך שהוא רוצה, חונק קצת, מכאיב קצת. לא ממש בדסמ אבל עם רמזים לזה.

הסקס תמיד טוב אבל כשהוא מכניס קצת תבלין זה הסקס הכי טוב.

הלילה הסקס היה הכי טוב.

 

לפני שנה. 26 במרץ 2023 בשעה 13:55

יושבת על דטא וסטטיסטיקה היום. המספרים הנוסחאות והגרפים כבר רוקדים לי מול העיניים.

צריכה להתאוורר. למישהו יש המלצה לספר בדסמי טוב?

כזה שיחסי הכוחות מרגישים אמיתיים? רצוי באנגלית.

לפני שנה. 15 במרץ 2023 בשעה 18:24

בן בכיתה של הגדולה שלי הציע לה חברות. הם בני 10.

סופר תמים וחמוד, היא לא כל כך הבינה מה הקטע כי הם במילא משחקים יחד בהפסקות.

אבל רק אתמול היא היתה תינוקת קטנה בידיים שלי למה הם צריכים לגדול כל כך מהר?

לפני שנה. 4 בינואר 2023 בשעה 23:00

מחלות נפש זה נורא.

האדם נראה בריא. אפילו מתפקד לפעמים, מתפקד בתקופות אבל הוא לא בריא.

אחי אובחן לפני שנים עם אישיות גבולית, דיכאון והפרעות קשב.

תרופות לא עובדות עליו כמו שצריך, טיפולים נותנים רק מענה לטווח קצר והוא ראה כבר עשרות מטפלים מתחומים שונים.

אני יודעת שהיו תקופות שהוא היה הומלס ולא סיפר לנו בזמן אמת.

אני יודעת שהיו תקופות שהוא היה על סמים/אלכוהול וניסה להסתיר מאיתנו.

הוא גם לא מנסה באמת להיות בקשר עם המשפחה. אפילו כשהוא בסביבה הוא לא מראה רצון אמיתי לראות אותנו או את האחיינים שלו למרות שהוא מדבר על כמה שהוא אוהב אותם ומתגעגע.

אז הוא חיי. מתפקד לפעמים.

אבל לי זה מרגיש מידי פעם שהאח הקטן שלי כבר לא איתנו.

לפני שנה. 23 בדצמבר 2022 בשעה 20:33

אני יודעת שכשחיפשתי זוגיות משהו בי רצה אדם שלא יהיה לי קל איתו.

אני יודעת שאם היה לי תמיד קל הייתי משתעממת.

אני יודעת שהוא אדם טוב וערכי.

אבל לפעמים חוסר היכולת שלו להבין את הרגשות של עצמו מוציא אותי מדעתי!

לפעמים אני צריכה להילחם בעצמי כדי לא להתנהג כאילו אני נמנעת מהכעס שלו ומנסה לרצות אותו.

לפעמים אני צריכה להילחם בעצמי ובהרגלים מהבית שגדלתי בו.

ולפעמים נמאס לי.

פשוט נמאס לי להיות זאת שתמיד נרגעת קודם והולכת לדבר איתו ולפתור את הבעיות ראשונה.

נמאס לי להיות זאת שדואגת שהבנות לא יתנהגו לא כמו שצריך כי התגובות שלו רכות מידי או קשות מידי וזה תמיד יוצר פיצוץ בינו לבנות.

לפעמים פשוט בא לי לעזוב הכל ולהעלם...

הדשא של השכן לא ירוק יותר. אני ארגע מתישהו. אנחנו נדבר נעשה סקס נהדר ונאהב אחד את השניה כמו שעשינו ב14 שנה האחרונות.

הוא יקריא סיפור לבנות, ישחק עם הגדולה בקטאן, יבנה משהו עם האמצעית או ירכיב פאזל עם הקטנה ואני אסתכל ואתאהב בו מחדש.

אבל עד אז...

לפני שנה. 26 בנובמבר 2022 בשעה 19:12

גשם בחוץ.

הילדה רצה אלי, "אמא, אפשר לצאת החוצה?"

אז היא ואחותה יצאו החוצה, קופצות בשלוליות ונרטבות עד לשד עצמותיהן.

חזרו שתי ילדות ספוגות מים ומאושרות.

לפני שנה. 23 בנובמבר 2022 בשעה 2:44

צריך עבודה אמיתית, כזאת של גדולים, כי כמעט בת 40.

צריך עבודה אמיתית כי הילדות צריכות את החוגים ואת בית הספר המוכר שאינו רשמי שעולה עוד כסף.

צריך עבודה אמיתית כי הבעל לא רוצה להיות מפרנס יחיד גם אם הוא לא באמת מפרנס יחיד.

צריך עבודה אמיתית אז מחפשים ומתראיינים.

צריך עבודה אמיתית, כזאת שתרגיש כמו כלוב של זהב כזאת שתוציא לי את הנשמה בשביל עוד כמה שקלים.

כזאת שכנראה לא תאפשר לי להיות בבית כשהבנות חוזרות מהמסגרות.

אני לא רוצה עבודה אמיתית.

לפני שנתיים. 12 בנובמבר 2022 בשעה 5:39

אף פעם, גם לא כנערה לא רצתי מרחקים.

אפילו בקורס קצינים הייתי מוגדרת כושר מוגבל אז לא רצתי.

והבוקר קמתי בשש מרצוני החופשי ורצתי 3 קמ.

אף פעם לא עשיתי אימוני כושר. היו תקופות שהייתי בכושר יותר או פחות אבל לעשות פעמיים בשבוע אימונים עם משקולות והכל? והיום עדיין כואב לי כל הגוף מהאימון של לפני יומיים והמאמנת אומרת שהיא נותנת לי אימונים כמו למתאמנים הגברים.

 

כל כך הרבה פעמים אני מרגישה מאוכזבת מעצמי, כמו כולם אני מניחה, אבל לפעמים גם צריך לטפוח לעצמך על הכתף.

לפני שנתיים. 5 בנובמבר 2022 בשעה 22:29

אני מתה מפחד.

סיימתי שלב בחיים. שנים שבהם ידעתי מה אני צריכה לעשות בבוקר.

ופתאום...

אני מנסה לפתוח עסק. להשאיר משרה זמנית שהיתה לי קודם. אולי לחפש משרה רצינית באקדמיה.

ואין לי מושג מה אני באמת רוצה.

מבזבזת את הזמן בחרדות. בחוסר ארגון. והחרדות רק מצטברות כי בינתיים מה עושים עם משכורת. העלויות לא יורדות, משכנתא, גנים, חוגים ועוד ועוד.

ובעלי נלחץ ומלחיץ יותר כי הוא במילא תמיד בחרדות על כסף גם כשאין סיבה אמיתית לחרדות מיידיות.

לוחץ עלי לקחת משרה "רגילה" למרות שאין משרות מהנדס עם שעות נורמליות.

....

לפני שנתיים. 25 באוקטובר 2022 בשעה 9:31

בעלי יכול ממש לעצבן אותי.

יש דברים אצלי שהוא בחיים לא יבין ויד דברים אצלו שאני לא אבין לעולם ואנחנו יכולים להיכנס לויכוחים נוראיים.

אבל היום הוא נסע במסגרת העבודה לכמה ימים ואני יודעת שמצפים לי כמה ימים עם חוסר שינה כי אני פשוט לא יכולה לישון לילה שלם כמו שצריך כשהוא לא לידי.