כשאני מניקה אותך הזמן עוצר מלכת
כשאני מניקה אותך המחשבות נעלמות
כשאני מניקה אותך אני מרגישה את כוחות החיים שלי
כשאני מניקה אותך אני מרגישה הכי אשה, הכי מושכת, הכי מעניקה, הכי אמא אדמה
כשאני מניקה אותך אני מתרכזת במגע פיך על הפטמה שלי, בהרגשה של השאיבה, בדגדוג שאני מרגישה מבפנים, ברוק שלך, ביד שמונחת על החזה שלי מסרבת לעזוב, בשיער ראשך שאני מחזיקה בכף ידי.
כשאני מניקה אותך אני מרגישה אותך עטוף בתוכי, אני מחוברת אליך, נותנת לך אותי במתנה.
כשאני מניקה אותך אני מרגישה חזקה, עוצמתית, בלתי מנוצחת.
כשאני מניקה אותך אני מרגישה אינטימיות שלא הרגשתי בשום מקום אחר. חיבור מיוחד בין שני גופים. איש אשה.
כשאני מניקה אותך אני לא צריכה שום דבר אחר.
כשאני מניקה אותך אני לא רוצה לשחרר. אני לא רוצה שהרגע ייגמר. אני יכולה להירדם ברגע הזה. אני כאן ועכשיו. כל השאר לא חשוב. המגע בין עור לעור, החמימות, העומק, הנועם, השקט,
שלא ייגמר לעולם.
