זה סתם. אין פה איזה חידוש. זה שוב המרחק. זה שוב הילדה. עוד מכה ועוד מכה. שוב מאבדת תקווה. שוב לבד. אני רוצה פחות להרגיש. אני רוצה להיות פחות פתוחה ואמיתית בהתחלה. לא רוצה להיקשר מהר. אבל זו אני. אני לא רוצה להיות פחות אני. כי כבר הייתי ככה בעבר וזה הוביל אותי לתהומות. אבל באמת כבר נמאסתם עליי. נמאסתם שאתם לא יודעים מה אתם רוצים.
נמאסתם שאתם מפחדים מזוגיות.
נמאסתם שאתם משחקים משחקים.
נמאסתם שאתם מדברים יותר מאשר עושים.
נמאסתם שאתם מבזבזים לי את הזמן.
נמאסתם שאתם לא יודעים להעריך.
נמאסתם שאתם נעלמים.
נמאסתם שאתם משקרים כדי להכניס למיטה.
נמאסתם שאתם לא בשלים,לא מוכנים,מפחדים,מבולבלים.
נמאסתם שאתם לא נותנים הזדמנות לאהבה.
נמאסתם שאתם אומרים ש…אבל…
נמאסתם שאתם מתהפכים יום אחרי פגישה מושלמת.
נמאסתם שאתם מקבלים בדיוק את כל מה שאמרתם שזה מה שאתם רוצים אבל זה עדיין לא מספיק.
פשוט נמאסתם.
כן כן את ממורמרת.
כן כן אל תאבדי תקווה.
כן כן זה עניין של מזל.
כן כן קודם תאהבי את עצמך.
כן כן את מדהימה ומגיע לך מישהו…
זה כבר לא עושה לי את זה.
כי כבר נמאס לי להיות לבד.
