מה הוא עבורי. כמה נפח הוא תפס בחיי.
אין לו מושג כמה אני מכורה אליו, הגוף והנפש שלו זועקים לו יותר ויותר בכל יום שהוא לא נוגע בי.
אני צריכה אותו, כל הזמן. חושבת עליו ללא הפסקה, הוא בשגרה שלי, במחשבות שלי, בלב שלי ובדם שלי. מטייל לי בורידים כמו סם, הסם הכי חזק וממכר שנכנס לי לגוף.
הוא החלום שלי, השגרה שלי, הפנטזיה שלי והאהבה שלי. הוא לעולם לא יבין כמה הוא שלי כמו שלעולם לא יבין כמה אני שלו. הוא לא יודע מה עוד אקריב למענו, מה עוד אוכל לעשות עבורו… כל יום מחדש.
הוא לעולם לא ידע כמה אני זקוקה לו, כמה שאני צריכה את הידיים שלו מטיילות לי כל הגוף, כמה אני צריכה את המילים שלו מנגנות לי על הלב וכמה אהבה עוד יש לי לתת. רק לו.
הוא לעולם לא ידע כמה חשופה אני מולו, פגיעה ומאוהבת, עירומה, נטולת כל מגננה או חומה… לא נותרה שכבה אחת שתגן, הכל נמס למילותיו, למי שהוא, לאדם המיוחד הזה שהוא. הוא לא יודע כמה מיוחד הוא עבורי.
הוא לעולם לא יבין איך לקח לב מאבן והפך אותו לאנושי וחי ופועם… וחדר אליו כמו שאף אדם אחר לא חדר. לאט לאט פילס את דרכו לתוך הלב הזה, שלא רצה שאף אדם יחדור אליו לעולם, פשוט כך.. בלי טיפה של מאמץ
