אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Cumback

אני באה והולכת והולכת ובאה
הפעם לא באתי כדי לאפשר למישהו לקחת אותי
הפעם אני כאן בשביל לאפשר לעצמי להתבטא
אני פה כדי להישאר אבל מסיבות אחרות לגמרי
הייתי רוצה לחפור בעצמי יותר מאשר שמישהו אחר יחפור בי
אני רוצה למצוא בעצמי את התשובות לעצמי
לפני 3 חודשים. 30 בינואר 2024 בשעה 2:18

 כמה שחיכיתי לרגע הזה שאפגוש שוב את דאדי שלי. כמה חיכיתי להריח אותו, לחבק אותו, לנשק אותו, להרגיש אותו שוב…

להרגיש איך הידיים שלו פורטות לי על הגוף כמו שאף אחד לא ניגן עליו מעולם.

״הגוף שלך הוא גן השעשועים שלי, ורק אני משחק בו״ הוא אומר לי בזמן שהוא נוגע בי, בזמן שהידיים המושלמות שלו מלטפות לי את הגוף.

דאדי תמיד לוקח את הזמן כשהוא חוקר מחדש את הגוף שלי. כל נגיעה, כל צביטה וכל מגע באים לאט, בתשוקה מטורפת שלא נגמרת פעם…

אני מתפתלת תחת ידיו האלוהיות שנוגעות בי, שיודעות בדיוק איפה ואיך לגעת בי.

הגוף שלי מעולם לא הגיב כל כך טוב למגע של גבר, כמו של הגבר המושלם שלי… הגוף שלי מקבל אותו יפה, מכיל ומקבל כל סוג של מגע בכל עוצמה. והאצבעות האלו שלו… מחוללות בי קסמים כמו שאף אחד לא ידע מעולם… האצבעות האלו שלו שגורמות לי לגמור ולהשפריץ עבורו כתוצאה ממה שהוא מחולל בי… איך הוא יודע לשמור אותי רטובה עבורו.

אני מכורה לזין הזה שלו, שהכוס והפה שלי כל כך אוהבים, לפעמים קשה לדעת איפה בדיוק יותר. הוא נברא עבורי, מותאם לכוס שלי בדיוק כמו שאני אוהבת. והסקס שלנו… איך שהוא יודע לזיין אותי… כמו שבחיים לא זיינו אותי לפני כן.

״אני אוהבת אותך דאדי שלי!״ אני צועקת לו כשהוא מגמיר לי את הצורה בפעם המיליון… גורם לי להרטיב את המיטה עד שאין לנו מקום להתכרבל עליה יותר.

החצי שלי, העולם שלי, כל מהות החיים שלי ומושא התשוקה שלי.. הוא ההגדרה לשלמות.

״בחיים לא נגעו בי כך מעולם״ אני אומרת לו כל פעם מחדש. אני מכורה אליו… הוא העולם שלי. עולם האהבה והתשוקה והרעב, והוא רק שלנו.

מעולם לא ידעתי כמה אני צריכה אותו בחיי, עד שאלוהים החליט שהוא שולח אותו אלי ♥️


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י