מה געגוע יכול לעשות? לגרום לי לנסוע שעה וחצי כדי לראות את דאדי שלי לרבע שעה. באמצע חניון של פארק מוכר באיזור המרכז, מלא באנשים סביב, שתי מכוניות שחונות אחת ליד השניה וגעגוע מטורף שמהול בתשוקה, אהבה, חרמנות ופחד להיתפס ע״י עיניים מוכרות.
יוצאת במהירות מהרכב לכיוונו, מחוייכת ומתרגשת כמו גור כלבים שנכנס לבית חדש, מחכה לו שיצא מהרכב רק כדי לגעת. קודם כל לגעת, לחבק, לנשק, להסניף, להיאחז במה שיש כרגע ולקחת איתי למשך היום.
הוא יוצא מהרכב ועוטף אותי בחיבוק חזק ששייך רק לנו, ונשיקה שיש רק בסרטים. נכנסים למושב האחורי ברכב שלו, מוצפים בהתרגשות וחרמנות שהצטברה שבוע וקצת, מלאה בכוונה לשבת על ברכיו עם הפנים אליו ולהתמזמז איתו כאילו מדובר בדקות האחרונות שלנו יחד בעולם הזה. דאדי בולם אותי מהר, מעביר יד מעל המכנס שלי, על הכוס שלי ומתחיל לגעת. מתחיל להלחין אותי באמצעות המגע המושלם שלו שמרטיב אותי תוך שתי שניות וחצי בערך. לאט לאט מעביר את ידו מתחת לתחתונים לעבר הדגדגן שלי ומתחיל לגעת כמו שרק הוא יודע. הרטיבות מתגברת, קשה לי לחשוב בהיגיון, מתחילה להוריד את המכנס והתחתונים יחד, רק כדי לצרוב את המגע של האצבעות שלו בכוס שלי, עד שאצטרך לחזור להתגעגע שוב למגע ידיו המושלמות. פאק, המגע הזה שלו… האצבעות הקסומות האלו שלו… דוחפת אותן לתוך הכוס שלי, רוצה להרגיש אותן כל כך, רוצה להפסיק להתגעגע רק לרגע אחד.
דאדי מוריד את הראש שלי למטה, שתי סטירות מאפסות, שלרגע מזכירות שאני לא זו ששולטת בסיטואציה, מתחיל להניע את האצבעות שלו בקצב מהיר יותר. לא עוברות עשרים שניות, אני מרגישה את הגמירה מגיעה, כמו חשמל שעובר בתוך הגוף שלי, ממש עד לנקודה שבה בדיוק הוא נוגע ומטלטל אותי מבפנים החוצה… ״דאדי, אני לא יכולה לגמור על המושב״ מתעלם לחלוטין ממה שאמרתי כרגע, שום דבר לא באמת מעניין אותו יותר מהרגע הזה, כשהאצבעות שלו בתוך הכוס שלי ודורש שאגמור עבורו. לאחר כמה שניות בודדות, מגמיר את חיי, גורם לי להשפריץ חזק את הכל החרמנות שדגרה בתוכי בשבוע הזה שלא נגע בי, שלא גמרתי במיוחד עבורו, גונחת בטירוף חושים, לא מצליחה למתן את ההשפרצה שיצאה ממני, לא משנה כמה ניסיתי.
״אני אוהבת אותך דאדי שלי, תודה לך על זה״, אומרת לו שיכורה מסיפוק ועם חיוך מרוח על פני